הדור השלישי של מכשירי ה-Android One של שיאומי מציעה חבילה שהיא בסה”כ מפתיעה לטובה, אבל עם פשרה אחת מרכזית ומערכת הפעלה קלה מדי.
לפני קצת יותר משנתיים, בצעד שהפתיע רבים, שיאומי הכריזה על מכשיר ה-Android One הראשון שלה. ההכרזה הזאת הפתיעה במיוחד היות ושיאומי כל כך מזוהה עם ממשק המשתמש שלה, MIUI, שהמחשבה שהיא תשיק סמארטפון עם מערכת אנדרואיד נקייה, נראתה די בלתי נתפסת. לזכות היצרנית הסינית ייאמר שהיא לא השאירה את ה-Mi A1 בתור גימיק חד פעמי והספיקה להוציא מאז גם את הדור השני (שכלל שני מכשירים, אחד מהם גרסת “לייט”) ועכשיו מגיע אלינו גם ה-Mi A3, הפעם בגרסה אחת, ללא גרסה פשוטה וזולה יותר.
עיצוב ורמת בנייה
כאמור, ה-Mi A2 הגיע בשני גרסאות שונות שההבדל הבולט ביניהם היה בגודל המסך. ה-Mi A3 מציע מסך באותו הגודל (6.01 אינץ׳ לעומת 5.99) כמו ה-A2 הגדול יותר, אך בזכות מגרעת קטנטנה בצורת טיפה, מצליח למקם את עצמו בדיוק בין שני הדגמים הישנים יותר, מבחינת הגודל הפיזי (רוחב וגובה) של המכשיר. למרות הנטייה של מסכי הסמארטפון לגדול ולגדול בשנים האחרונות, אין ספק שיש משהו מרענן ונעים במיוחד בגודל של המכשיר הזה. פשוט נוח להחזיק אותו וגם קל (באופן יחסי) לתפעל אותו ביד אחת. אני חייב להודות שהזמן שביליתי עם ה-A3 גרם לי קצת להתגעגע לימים בהם מכשירי הסמארטפון שלנו היו מעט קטנים יותר ולמרות שאין ספק שלמסך גדול יש יתרונות רבים, נושא התפעול ביד זה חסרון אחד שבמכשיר הזה פשוט לא קיים.
רמת הבנייה מרשימה ומבחינת עיצוב, גם כאן שיאומי הפתיעו לטובה עם גב בגימור מתכתי המחליף צבע בהתאם לצורה שהאור פוגע בו. נכון, זה לא דבר חדש וראינו לא מעט מכשירים עם גימור דומה, אך חייבים להחמיא לשיאומי על זה שבמכשיר במחיר כזה, הם נותנים רמת גימור כזאת.
מסך וחיישן טביעת אצבע
עד כאן הכול טוב ב-Mi A3, אבל המסך הוא החיסרון הגדול הראשון שאנחנו נתקלים בו. רזולוציית המסך עומדת על 720×1560 עם צפיפות פיקסלים של 286 פיקסלים לאינץ’ בלבד. לצורך ההשוואה, צפיפות הפיקסלים ב-Mi A2 Lite (הגרסה הזולה יותר בדור הקודם) עמדה על 432, כמעט פי 2 מהמכשיר החדש. אין ספק שעל הנייר הנתון הזה מאכזב, השאלה איך הוא עומד במבחן השימוש ואני חייב להודות שהדעה שלי בנושא די מעורבת. מצד אחד, בגלישה באינטרנט, קריאת טקסטים ושימוש בוואטסאפ, אם מתאמצים אפשר לראות “פיקסול” באותיות ומפעם לפעם זה בולט במיוחד ואפילו קצת מפריע. מצד שני, אני לא יכול לומר שהרזולוציה הנמוכה הפריעה לי במיוחד בצפייה בסרטונים, במיוחד סרטוני HD, שבמסך 6 אינץ’ נראים מצוין גם בזכות העובדה שמדובר במסך Super AMOLED בעל צבעים חזקים ומרשימים.
מתחת למסך ממוקם קורא טביעות האצבע של המכשיר וכמו ב-Mi9T שסקרתי פה לא מזמן, הוא די מעצבן. לא מעצבן ברמת Nokia 9 (ששם החיישן פשוט נוראי), אבל בהחלט לא עובד טוב כמו שהייתי מצפה ממכשיר סמארטפון בשנת 2019. אם נשווה אותו לחיישן שנמצא במכשירי Huawei ו- OnePlus האחרונים, הם פשוט משאירים לו אבק. נקווה שעדכון תוכנה ישפר את המצב, אבל כרגע זה מינוס גדול נוסף למכשיר. לפחות יש זיהוי פנים, קצת פחות מאובטח אבל אמין רוב הזמן, שמאפשר לדלג על קריאת טביעת האצבע.
מצלמות
שיאומי לא חסכו במצלמות כאן וציידו את ה-Mi A3 בשלוש מצלמות אחוריות, אחת 48MP, שנייה בעלת עדשה אולטרה רחבה 8MP ומצלמת עומק 2MP. חוויית השימוש וגם התוצאה הסופית, בעיקר במצלמה הראשית, מזכירה מאוד את מה שחוויתי עם ה-Mi9T, עוד אחד מדגמי שיאומי הרבים. העובדה הזאת היא מחמאה, היות וה-9T מציעה אחלה מצלמה ביחס למחיר של המכשיר וה-Mi A3 הוא מכשיר עוד יותר זול. אמנם אין כאן את הזום x2 האופטי של ה-9T אבל מכל בחינה אחרת מדובר כאן במצלמה מאוד מוצלחת שמעט מאוד מכשירים במחיר שלה יכולים להתחרות בה. המתחרה הכי בולט, שגם הוא מכשיר Android One הוא הנוקיה 8.1 הנפלא שמציע מצלמה מעט חדה יותר אך פחות מגוונת מזו.
צילומי הוידאו יוצאים די צבעוניים וברורים, אך עם זאת, נתקלתי בלא מעט רעידות, המזכירות את ההבדל שיש בין מכשיר ברמת מחיר כזאת, למכשירים המובילים בשוק.
צילומי הסלפי מצוינים בזכות מצלמת ה-32MP הבודדת בחזית המכשיר. למרות שאין מצלמת עומק נוספת, המכשיר מצליח להוציא צילומי סלפי במצב דיוקן מרשימים למדי באמצעות התוכנה.
בסה”כ מדובר כאן בחבילת מצלמות מוצלחת ביחס למחיר, אך לא יוצאת דופן, שתספיק לכמעט כל משתמש, למעט חובבי הצילום האדוקים ביותר.
ביצועים וסוללה
את ה-Mi A3 מניע מעבד Snapdragon 665 מבית קוואלקום. מדובר במעבד ברמת ביניים המציע ביצועים מאוד מפתיעים לטובה. גם למשתמש כבד כמוני, הביצועים של המכשיר הזה הספיקו לכמעט כל שימוש, למעט מעט מאוד גמגומים שהופיעו פה ושם. למשתמש ממוצע או קל, מדובר במכשיר שיספק את כל הדרישות. 4 גיגה זיכרון הראם שיש למכשיר הזה להציע, מנהלים את ריבוי המשימות ללא בעיות מיוחדות ושוב, מספיקים לכמעט כל משתמש. אל תצפו לביצועים של Mi9T Pro עם ה-Snapdragon 855, אבל אתם כן יכולים לצפות לחוויית שימוש טובה, נוחה ומספיק מהירה.
הסוללה, לעומת זאת, כן מתחרה בטובים ביותר בשוק ותספיק בקלות ליומיים של שימוש ממוצע. לי, כמשתמש מאוד כבד עם המון שעות מסך ביום, היא הספיקה לכמעט יום וחצי.
מערכת הפעלה וממשק משתמש
לטוב ולרע, ה-Mi A3 הוא מכשיר Android One.
להרבה אנשים זה בעיקר לטוב, כי מדובר באנדרואיד נקי, בלי תוספות של היצרן והוא אמור לקבל עדכוני תוכנה מהירים ותכופים. אני, כפי שכבר ציינתי בעבר, לא חובב גדול של הז’אנר. בבחירה בין עדכוני גרסה מהירים לבין פיצ’רים מתקדמים שעושים את השימוש היומיומי לקל יותר (לדוגמה הקשה על המסך להדלקת המכשיר, צילומי מסך מתקדמים וכד’), אני תמיד אעדיף את האופציה השנייה. השימוש ב-Android One לא מחייב את היצרניות לוותר לחלוטין על תוספות משלהן ואת זה מוכיחה נוקיה עם מספר תוספות שהיא הצמידה למכשירים שלה (ביניהם גם ההקשה על המסך להדלקתו), אבל לשיאומי, כנראה, זה לא ממש בוער. התחושה כאן היא שכל מה שמעניין את שיאומי היא היכולת להתגאות בזה שיש לה מכשיר Android One ולא בהכרח מה המכשיר יודע לעשות.
כל השאר
את כל שאר הדברים שאנחנו מצפים מטלפון לעשות, ה-Mi A3 עושה בצורה טובה מאוד. איכות הקליטה הסלולרית טובה מאוד, איכות השמע בשיחה טובה מאוד ולא נתקלתי בבעיות בשימוש בבלוטות’ או GPS. היות והמכשיר אינו עם ממשק ה-MIUI של היצרנית, שמחתי לגלות שהבעיה הקבועה במכשירי שיאומי, שמאלצת אותי לשנות כל מיני הגדרות כדי ש- Waze יעבוד לי מהרגע הראשון, לא קיימת כאן. גם איכות הרמקול טובה אך עוצמתו מעט נמוכה. העובדה שיש למכשיר הזה חריץ להרחבת הזיכרון ויציאת אוזניות 3.5 מ”מ, מוסיפה לו עוד נקודות.
סיכום
כפי שציינתי כבר, יש תחושה עם ה-Mi A3 שהוא קיים כי שיאומי הרגישה שהיא חייבת להוציא מכשיר Android One ולא בהכרח כי זה באמת מעניין אותה. עצם זה שה-A3 הוא בעצם דגם סיני של שיאומי ששינו לו את התוכנה (הדגם המקורי נקרא Mi CC9e, הוא עם ממשק MIUI והוא הושק מספר ימים לפני המכשיר הזה) ולא מכשיר שנבנה מלכתחילה עבור גרסת האנדרואיד הנקייה, מחזקת את התחושה הזאת.
יש כאן כמה נקודות חובה לשיאומי, בעיקר בכל הקשור לרזולוציית המסך, קורא טביעות האצבע ומערכת ההפעלה הנקייה מדי, אבל מצד שני יש גם לא מעט נקודות זכות: רמת בנייה גבוהה, עיצוב מרשים, מצלמה טובה, ביצועים מעולים (במיוחד בכל הקשור לחיי הסוללה) ולמי שזה חשוב לו – הבטחה לעדכוני גרסה תכופים ומהירים. מי שמוכן לחיות עם החסרונות, או שהן לא מפריעות לו, ייהנה מאוד מה-Mi A3, אני באופן אישי מעדיף את הנוקיה 8.1 כמכשיר Android One ברמות המחירים האלה (ה-Mi A3 נמכר בכ-1,100 ₪ לגרסת ה-64 גיגה אצל היבואן הרשמי המילטון) ומתוך מבחר המכשירים של שיאומי, עם ממשק ה-MIUI הרגיל של החברה, הייתי דווקא הולך על ה- Redmi Note 8 Pro שגם הוא נמכר במחיר דומה.
אהבנו
- סוללה מעולה
- ביצועים טובים מאוד
- מאוד נוח לעבודה עם יד אחת
אהבנו פחות
- קורא טביעות אצבע גרוע
- רזולוציית מסך נמוכה
- ממשק משתמש נקי מדי
מפרט טכני
דגם | Xiaomi Mi A3 |
---|---|
גודל מסך | 6.01 אינץ׳ |
רזולוציית מסך | 720x1560 ratio 19.5:9 286 ppi |
ערכת שבבים | Qualcomm SDM665 Snapdragon 665 11 nm |
מעבד | Octa-core 4x2.0 GHz Kryo 260 Gold & 4x1.8 GHz Kryo 260 Silver |
מאיץ גרפי | Adreno 610 |
זכרון עבודה | 4/6GB |
נפח אחסון | 64/128GB |
כרטיס הרחבה | microSD, up to 256 GB uses shared SIM slot |
מצלמה ראשית | 48 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/1.8 8 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.2 צילום רחב 2 מגה פיקסל חיישן עומק |
מצלמה משנית | 32 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.0 |
עמידות למים ואבק | אין |
סוללה | 4,030 מיליאמפר/שעה עם טעינה מהירה של 18W |
מידות | 153.5x71.9x8.5 |
משקל | 173.8 גרם |
צבעים | Kind of Gray, Not just Blue, More than White |
מערכת הפעלה | Android One |