המכשיר השלישי בסדרת מכשירי ה-Mi9 של שיאומי, סדרת הדגל לשנת 2019 של היצרנית הסינית, הגיע לידינו. עם מצלמה קדמית קופצת ומפרט כמעט פרימיום, האם מדובר במכשיר שיכול להפוך ללהיט בקרב חובבי שיאומי, או שמא במחיר של כ-1,600 שקלים, יש מכשירים טובים יותר? דניאל שולדנפריי בדק.
שיאומי לא עוצרת. היצרנית הסינית ההיפר-אקטיבית ממשיכה לשחרר סמארטפונים בקצב מסחרר, האחרון שבהם, ה-Mi9T (בשווקים מסוימים נמכר תחת השם K20), התחיל להימכר בארץ לפני מספר שבועות במחיר של 1,599 שקלים לגרסת ה-64 גיגה ו-1,799 שקלים ל-128 גיגה. היות ואין למכשיר חריץ להרחבת האחסון במכשיר, יש לא מעט אנשים שידלגו על גרסת ה-64 גיגה אז למעשה מדובר במכשיר שכבר מגרד את מחירי מכשירי הפרימיום הזולים יותר (כמו ה-Mi9 הרגיל למשל). למרות זאת, ה-Mi9T נועד להציע חוויית פרימיום במחיר נמוך יחסית, עם מפרט שמלבד המעבד, מזכיר את מה שאנחנו רגילים לקבל ממכשירי פרימיום.
עיצוב ואיכות בנייה
במבט ראשון אין ספק שהשיאומי החדש בהחלט קולע למטרה ונראה כמו מכשיר פרימיום לכל דבר. המסגרת המתכתית מוקפת משני צידיה בזכוכית, מסך מלא מקדימה וזכוכית מעוגלת צבעונית, בעלת עיטורים ייחודיים, המקנים למכשיר מראה מרהיב מאחור. העיטורים האלה קיימים בגרסה הכחולה והאדומה של המכשיר ויש גם צבע שחור, אך הגימור בדגם הזה הוא במראה דמוי קבלר. כאמור, המסך ממלא את כל קדמת המכשיר, כמעט מבלי שיהיו שוליים, למעט “סנטר” קטן בתחתית המסך. רמקול קטן מעטר את המסגרת העליונה ואין, בשום מקום הנראה לעין, מצלמת סלפי קדמית. אותה מצלמה קיימת במכשיר, אך היא נסתרת וקופצת מתוך חלקו העליון של ה-Mi9T ברגע שמפעילים אותה.
המכשיר אכן נראה ומרגיש יוקרתי, אבל למרות משקל של “רק” 191 גרם (שזה, לדוגמה, גרם 1 פחות מה-P30 Pro של וואווי), מרגיש כבד מאוד ביד. כנראה שחלוקת המשקל במכשיר לוקה בחסר וזה הגורם לתחושת המשקל העודף. היות והתחלתי להשתמש במכשיר אחרי כשבועיים עם P30 Lite, שמשקלו הקל הוא אחת התכונות הבולטות שלו, חשבתי שאני פשוט צריך להתרגל לעניין. לצערי זה לא קרה ולכל אורך הזמן שהסתובבתי עם ה-Mi9T, תחושת הכובד בכיס וביד ליוותה אותי. לי באופן אישי זה הפריע, אבל אני בטוח שיש לא מעט אנשים שזה לא היה מעניין אותם יותר מדי. בסה”כ חייבים להחמיא לשיאומי על הנראות של ה-Mi9T, חבל רק שלא יכלו לחלק את המשקל בצורה טובה יותר.
מסך ומצלמה
המסך של ה-Mi9T הוא מסוג אמולד, ברזולוציית +Full HD. עם 403 פיקסלים לאינץ’, מדובר בנתון שהוא, על הנייר, מכובד אך לא יותר מזה, אבל במציאות מדובר במסך שנראה נפלא. אני לא מחובבי האמולד, במיוחד לאור הנטייה שלהם להיצרב בקלות, אך אי אפשר שלא ליהנות מהמסך של המכשיר הזה שהוא חד, בהיר ובעל צבעים עשירים (מעט מדי לטעמי). באור שמש מלא לא התקשיתי לעבוד עם ה-Mi9T וגם מבחינת איכות התגובה למגע, מדובר במסך מוצלח.
מערך הצילום מזכיר את רוב מכשירי הפרימיום של השנה האחרונה: שלוש מצלמות אחוריות, ראשית בעלת חיישן 48 מגה פיקסל, משנית טלפוטו 8 מגה פיקסל עם זום x2 ועוד מצלמה רחבה 13 מגה פיקסל. כמו אצל האח הגדול, ה-Mi9 הרגיל, אין לאף אחד מהמצלמות מייצב תמונה אופטי, מה שעלול לפגוע מעט באיכות הצילומים.
בפועל מדובר במצלמה מצוינת, שמעטים המשתמשים שיתאכזבו ממנה. באור יום מלא, במצב אוטומטי, המצלמה הראשית מצליחה להוציא תמונות נהדרות, מלאות בפרטים וצבעים מציאותיים. יש גם מלא מצבים שניתן לשחק בהם, כולל תמונות 48 מגה פיקסל מלאות, שתופסות המון מקום בזיכרון המכשיר (כ-30 מגה בייט לתמונה) ולא באמת מצדיקות את זה, היות והתוצאות ה”רגילות” כל כך דומות.
בתאורה נמוכה המצלמה מצטיינת פחות, אך עדיין מרשימה למחיר. יש גם מצב לילה ייעודי, שלא נותן תוצאות ברמה של מכשירים כמו ה-P30 Pro של וואווי לדוגמה, אך בהחלט מאפשר לצלם תמונות די ברורות במצבי אור בעייתייים. המצלמה הרחבה לא רעה בכלל, התמונות מתעגלות מעט כמו רוב מצלמות הרוחב, אך התוצאה מספקת בהחלט. גם מצלמת הטלפוטו מנפיקה תמונות מצוינות, מעט פחות חדות מהמצלמה הראשית אך מרשימות למדי ביחס למצלמות טלפוטו אחרות. הבעיה במצלמה הזאת היא בעיקר בתמונות החשוכות יותר, שיוצאות די מגורענות.
אחת מגולות הכותרת של ה-Mi9T היא מצלמת הסלפי הקופצת. מדובר במצלמה היוצאת מתוך חלקו העליון של הסמארטפון, ברגע שמפעילים אותה באפליקציית המצלמה.
אין ספק שהמצלמה הקופצת תורמת למראה של המסך המלא של המכשיר ועדיין, כל מנגנון כזה מלחיץ אותי באופן אישי וגורם לי לחשוש בתקלות שייווצרו עם הזמן. לטענת שיאומי המצלמה יכולה לעמוד בכ-300,000 פתיחות וסגירות, שזה אמור להספיק להרבה מאוד שנים של שימוש. אני מקווה שהם צודקים, אבל החשש שלי לא לגמרי מתפוגג לאור ההצהרה הזאת. יש גם מנגנון שאמור לזהות נפילה ולסגור מיידית את המצלמה כדי שלא תיפגע, לזכות שיאומי ייאמר שלפי הבדיקות שלי, המנגנון אכן עובד והמצלמה נסגרת תוך פחות משנייה.
איכות המצלמה הקדמית, על חיישן ה-20 מגה פיקסל שלה, מצוינת. לחובבי הסלפי מדובר במצלמה שתביא להם תוצאות נהדרות ולמרות שיש “רק” מצלמה אחת מקדימה, אפילו תמונות הדיוקן טובות מאוד גם אם לא הטובות ביותר שנתקלתי בהן. צילומי וידאו במצלמה הקדמית וגם באחוריות טובים, יחסית יציבים ויספיקו לכמעט כל משתמש. יש מצלמות עם תוצאות וידאו טובות יותר, אבל לא בהרבה וזאת בהחלט עוד נקודת זכות ל-Mi9T.
ביצועים וסוללה
המעבד שמניע את כל הטוב הזה הוא הסנאפדרגון 730 של קוואלקום. כמי שכל כך התרשם מהביצועים של הדור הקודם בסדרת ה-700 של ענקית השבבים האמריקאית, הסנאפדרגון 710 שהניע את הנוקיה 8.1 הנפלא, ציפיתי לקבל מהמכשיר הזה ביצועים נהדרים, שנופלים רק במעט מהמכשירים המובילים בשוק. לשמחתי הרבה, לא התאכזבתי.
ה-Mi9T היה אצלי במהלך כשבועיים ובמשך כל הזמן הזה לא הרגשתי שהמכשיר איטי או מקרטע. לא משנה מה עשיתי איתו, הוא לא התעייף כלל. אז כן, לעומת ה-LG G8s עם מעבד הסנאפדרגון 855 (איתו הייתי לפני שקיבלתי את השיאומי), אין ספק שהסיני החדש איטי יותר וקצת פחות חלק, אבל ההבדלים די זניחים ולמי שמחפש ביצועים המזכירים את אלה של מכשיר דגל בתקציב נמוך יותר, ביצועי ה-Mi9T בהחלט מספיקים.
הסוללה במכשיר הזה, כמו בהרבה ממכשירי שיאומי, מצוינת והספיקה לי ליום שלם, בשימוש מסיבי, בלי שום מאמץ. בסוף היום נשארתי לרוב עם מעל 30 אחוזים. גם זמני הטעינה מכובדים, כאשר את 4,000 המילי אמפר של המכשיר ניתן להטעין בכ-50 אחוזים בחצי שעה בלבד.
כבר תקופה שיאומי מציידת את מכשיריה היקרים יותר בקורא טביעות אצבע הממוקם מתחת למסך. נכון להיום, אני לא יכול לומר שאני התלהבתי יותר מדי מהסידור הזה כאשר רק ה-One Plus 7 הצליח איכשהו להרשים אותי. ה-Mi9T לא הצליח לשנות את ההתרשמות שלי מהטכנולוגיה הזאת. אמנם היא עובדת יותר טוב פה מאשר בלא מעט מכשירים אחרים (נוקיה 9 וסמסונג גלקסי S10 במיוחד), אך עדיין יש תחושה שהטכנולוגיה לא מספיק מבושלת.
בהשוואה לקורא טביעות האצבע הקלאסי, הממוקם בגב ה-G8s וגם במכשירים זולים יותר של שיאומי עצמה למשל, זה שנמצא ב-Mi9T מרגיש איטי, לא מדויק ומסורבל. רוב הזמן זה עבד, אבל ממש לא כל הזמן ובסוף מצאתי את עצמי מגדיר את זיהוי הפנים (המאובטח הרבה פחות) כדי לא להתעצבן בעת הדלקת המכשיר.
ניהול המשאבים של המכשיר לוקה בחסר. כל מיני אפליקציות שבכל מכשיר אחר היה עובדות לי בצורה מושלמת, היו נתקעות ו/או מפסיקות לעבוד ב-Mi9T. זה קרה לי למשל בוייז, שאם הייתי יוצא מהיישום ואז חוזר אליו, הטלפון לא היה מצליח להתחבר ללווינים והיה לוקח דקות ארוכות עד שהיה מתחבר שוב. גם באפליקציות של הזרמת אודיו (דיזר ורדיו RLive לדוגמה) המכשיר התקשה לחזור ולהשמיע לי את המוסיקה, בכל פעם שהייתי יוצא מהאפליקציות וחוזר. בסופו של דבר הבעיה נפתרה ברובה, הודות למשחק עם הגדרות השימוש בסוללה של כל אחת מהאפליקציות, אך לא כך צריכה התנהג המערכת, אלה מסוג הדברים שצריכים לעבוד חלק ישר מהקופסה.
מערכת הפעלה וממשק משתמש
ל-Mi9T של שיאומי מערכת הפעלה אנדרואיד 9 (פאי) עם ממשק המשתמש המוכר של שיאומי Miui 10. כפי שכבר כתבתי בכמעט כל סקירה שלי על מכשירי הענקית הסינית, הממשק מלא ביישומים מובנים ובפיצ’רים שחלקם שימושיים במיוחד וחלקם פחות, וויזואלית מזכיר קצת יותר את iOS של אפל מאשר את האנדרואיד הנקי של גוגל.
למרבה ההפתעה, לזכות המכשיר ייאמר שגם אם אני לא חובב גדול של העומס הנ”ל, לא נראה שזה פוגע בביצועי המכשיר. מצד שני, החיסרון הידוע של מגירת אפליקציות ב-Miui גורם למצב שבו מסכי הבית עמוסים בכמויות לא הגיוניות של יישומים. למי שרגיל להתעסק עם לאונצ’רים חלופיים, זאת לא בעיה, אבל למי שלא מבין בזה, העומס עלול להציק. היה נחמד אם שיאומי הייתה לומדת מחברות כמו LG וסמסונג שהפנימו את הנושא הזה והורידו למינימום את כמות האפליקציות המובנות בסמארטפונים שלהם.
עוד נקודה לרעה ב-Mi9T היא נושא הפרסומות הנמצאות בהרבה מאוד מיישומי המכשיר. נכון, שיאומי מתמחרת את מכשיריה בצורה מאוד אגרסיבית, אבל זה באמת לא יכול להצדיק את כמות הפרסומות האדירה הזאת. חייבים להודות שזה לא באמת מפריע להפעלה היומיומית הרגילה של המכשיר, אבל זה בהחלט בולט ומעיק.
מה שכן אהבתי הוא יישום הגלריה של שיאומי המעניק אפשרויות עריכה רבות לתמונות ולצילומי המסך שלכם, אפשרויות הדלקות המכשיר המגוונות, הקשה על המסך, הרמה של המכשיר, זיהוי פנים או טביעת אצבע (למרות שהוא בעצמו לא מרשים במיוחד) ואת מגוון ערכות הנושא הרבות של שיאומי, למי שאוהב את הדברים האלה.
אם שיאומי הייתה מוסיפה מגירת אפליקציות (או לפחות מאפשרת לבחור אם תהיה מגירה או לא), מקצצת את כמות היישומים המובנים וחותכת את הפרסומות, הייתי מכתיר את MIUI לאחד הממשקים הטובים ביותר שיש לעולם האנדרואיד להציע. המציאות היא שהחברה הסינית ממשיכה להתעקש על כל זה וחבל.
כל השאר
ברגע שפתרתי את בעיית הגדרות הסוללה של וייז, רכיב ה-GPS של המכשיר עבד בצורה כמעט מושלמת לאורך כל זמן השימוש שלי במכשיר. איכות השמע, משני צידי שיחות טלפון, היתה טובה ורמקול המכשיר הוא די חזק, מספיק ברור אבל לא הכי טוב לשמיעת מוסיקה. קליטת הרשת הסלולרית מצוינת ולא נופלת משום מכשיר שאני מכיר, אך קליטת ה-WiFi מעט חלשה ממה שאני רגיל, למרות שהיא מספקת רוב הזמן. עם בלוטות’ לא נתקלתי בבעיות כאשר הדיבורית ברכב וגם אוזניות ה-Truly Wireless שלי (Soul ST-XS2) עבדו בצורה מושלמת. אגב אוזניות, הסאונד שה-Mi9T מוציא דרך אוזניות, הוא טוב מאוד אבל לא ברמה של ה-G8s המצטיין בתחום הזה או של הנוקיה 8.1.
סיכום
שיאומי עשתה הרבה מאוד דברים נכון ב-Mi9T. הוא נראה פרימיום לכל דבר, יש לו ביצועים מעולים, מצלמות מצוינות הכוללות מצלמה קדמית קופצת וסוללה נפלאה. מצד שני הוא מרגיש מאוד כבד ביד, ממשק המשתמש עמוס מדי, ניהול הסוללה גורם לכל מיני תקלות (שאת רובן ניתן לפתור בהגדרות), קורא טביעות האצבע לא מספיק טוב והעובדה שאין אפשרות להרחבת הזיכרון מתסכלת.
במחיר שלו, אין ל-Mi9T יותר מדי מתחרים. הנוקיה 8.1 הוא מכשיר הרבה יותר סטנדרטי, אבל מציע את רוב מה שיש לשיאומי החדש להציע בכמה מאות שקלים פחות. גם הוואווי P30 Lite הוא מתחרה די ראוי (במחיר דומה לנוקיה) אבל אין ספק שיש לא מעט הצדקה להפרשי המחיר כי בכל זאת לשיאומי יש מצלמה יותר מגוונת ומעבד מהיר וחזק יותר (במיוחד בהשוואה לוואווי). במעט יותר ניתן כבר למצוא מכשירים כמו המייט 20 של וואווי (בייבוא מקביל), המציע חוויה כללית טובה יותר מזו של ה-Mi9T. אגב, גם ה-Mi9 הרגיל עולה לא הרבה יותר ומציע מצלמה מעט יותר טובה ומעבד חזק יותר (אך הסוללה חלשה יותר מזו של גרסת ה-T).
אז האם אני ממליץ על המכשיר הזה? בגדול, אם אין לכם בעיה להתעסק הרבה עם המכשיר בימים הראשונים שלכם איתו (התקנת לאונצ’ר חיצוני, הגדרות צריכת סוללה וכו’), היתרונות עולות על החסרונות והוא יכול להציע לכם תמורה טובה מאוד למחיר, ביחד עם חווית משתמש שמתקרבת לזו של מכשירי פרימיום.
אהבנו
- עיצוב מרשים
- ביצועים
- מצלמה
- סוללה
אהבנו פחות
- מרגיש כבד
- ממשק משתמש עמוס
- חיישן טביעת אצבע לא מדוייק
- דורש הרבה הגדרות ראשוניות
מפרט טכני
דגם | Xiaomi Mi 9T |
---|---|
גודל מסך | 6.39 אינץ׳ |
רזולוציית מסך | 1080x2430 AMOLED ratio 19.5:9 403 ppi |
ערכת שבבים | Qualcomm SDM730 Snapdragon 730 8 nm |
מעבד | Octa-core 2x2.2 GHz Kryo 470 Gold & 6x1.8 GHz Kryo 470 Silver |
מאיץ גרפי | Adreno 618 |
זכרון עבודה | 6GB |
נפח אחסון | 64/128GB |
כרטיס הרחבה | אין |
מצלמה ראשית | מצלמה ראשונה 48 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/1.8 מצלמה שניה 8 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.4 מצלמה שלישית 13 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.4 רחבה |
מצלמה משנית | 20 מגה פיקסל קופצת עם מפתח צמצם f/2.2 |
עמידות למים ואבק | אין |
סוללה | 4,000 מיליאמפר/שעה עם טעינה מהירה 18W |
מידות | 156.7x74.3x8.8 מ״מ |
משקל | 191 גרם |
צבעים | Carbon black, Red flame, Glacier blue |
תכונות אחרות | ממשק הפעלה MIUI 10 |
מערכת הפעלה | אנדרואיד 9.0 |