ביקורת סרט: דקוטה ג'ונסון ואדריה ארחונה קורעים מצחוק בסרט שמוכיח שוב: הכללים נועדו להיפרץ, בטח כשמדובר באהבה

כבר בסצנת הפתיחה הבומבסטית של הדרמה-קומית "יחסים פתוחים" של הבמאי מייקל אנג'לו קובינו, אנחנו נזרקים אל תוך מערבולת של רגשות והחלטות אימפולסיביות. הזוג הנשוי אשלי (אדריה ארחונה) וקארי (קייל מארווין) בדרך לבקר את חבריהם, ג'ולי (דקוטה ג'ונסון) ופול (קובינו). בניסיון נואש לתבל את נישואיה, אשלי יוזמת מפגש אינטימי ספונטני בזמן הנהיגה, אלא שהדחף הלא מחושב מוביל לתאונה קטלנית. אשלי מחליטה שזה הרגע להיפרד, ומבקשת גירושין במקום.
לאחר סדרת מפגשים קורעים מצחוק במסעו הרגלי אל בית חבריו, קארי מגיע כדי לבשר את החדשות הקשות. הוא מתחנן לעצה, וג'ולי ופול חושפים את 'הסוד' לשמירת הזוגיות שלהם: נישואים פתוחים. הרעיון הוא שאף אחד מהם לא צריך להרגיש אשמה או צורך להתוודות על מגע מיני עם אחרים, אלא אם נשאל. קארי מסוקרן מהקונספט החדש, וזה מוביל לסדרת אירועים פרועה ומבדרת שמניחה את הבסיס לקונפליקט הקומי המבריק של הסרט.
אם התקציר נשמע לכם אבסורדי, אתם לא רחוקים מהאמת. קובינו ומארווין, ששיתפו פעולה בעבר בלהיט האינדי "עליות ומורדות", חוזרים ומספקים סחורה קומית מצוינת ומפוצצת באנרגיה. בלב הקומדיה הזו, הצמד מנתח את המורכבות של יחסים פתוחים, ואת הצביעות באופן שבו הכללים שונים עבור גברים ונשים. באמצעות בחינת האופן שבו היחס של כל אחת מהדמויות למין בתוך מערכת יחסים מצטלב, הצוות החצוף והמצחיק מספק מחקרי דמויות מחוברים שגורמים לנו להרגיש שוב שקומדיות אמריקניות חוזרות למקור.
ככל שהדינמיקה בין הרביעייה מתעצמת ומאתגרת, התסריט מצליח לפנות זמן ראוי לכל אחת מהדמויות בנפרד, מה שלעתים קרובות חסר בסרטי אנסמבל. אשלי (ארחונה), למרות שסיפור ההתעוררות המינית שלה מתרחש רובו מחוץ למסך, חוזרת בבום מילולי וקבוע (תרתי משמע). התזמון הקומי שלה יוצא דופן ומרשים. ג'ונסון היא זו שמקבלת את התפקיד המורכב ביותר, ומאזנת בין אימהות, חוסר שביעות רצון מהנישואים, ועוד שלל גורמים שאסור לחשוף. האינטראקציות שלה עם שאר הקאסט מובילות לכמה מהרגעים הטובים ביותר בסרט, והיא מספקת הופעה פנטסטית.
אחד מכוחותיו הגדולים של הסרט הוא שבימויו של קובינו אינו מעוצב יתר על המידה, למרות הפוטנציאל לכך בתסריט. במקום עבודת מצלמה ראוותנית, הוא נשען על הדינמיקה בין הדמויות ועל האופי הפיזי של סצנות מסוימות כדי לייצר את האנרגיה של הסרט. סצנת המריבה הגדולה מהמערכה הראשונה היא ללא ספק רגע אהוב על הקהל, ובצדק. קובינו ומארווין מכינים אותה בצורה מושלמת על הנייר, ולאחר מכן מספקים הופעות מחשמלות שמשדרות גבריות, אבסורד, יצירתיות ובידור טהור.
"יחסים פתוחים" אולי לא מספק פרשנות עמוקה על המורכבות של נישואים פתוחים, אך גם לא חייב. למרבה המזל, קובינו ומארווין אינם מזלזלים באינטליגנציה שלנו עם דיאלוגים מנופחים והרצאות מייגעות. במקום זאת, צמד הכותבים המוכשר מתמקד במה שהקהל רוצה: תשוקה אנושית ודברים פרועים שנעשה למען חיבור. הדרך להחליט מה אנחנו רוצים במערכות יחסים אולי משובשת, אבל קובינו ומארווין מזכירים לנו שההחלטות שלנו, מופרכות ובלתי הגיוניות ככל שיהיו, הן בדיוק מה שהופך אותנו לאנושיים.
"יחסים פתוחים | Splitsville" - עכשיו בבתי הקולנוע.
פרטי הסרט מבוססים בין היתר על TMDB. This product uses the TMDB API but is not endorsed or certified by TMDB.

