נפתח בוידוי: למרות שאני בתחום הסלולר כבר כמעט עשור ולמרות חיבתי הידועה לאנדרואיד, מעולם לא יצא לי להתעסק, מעבר לכמה דקות, במכשיר עם מערכת הפעלה אנדרואיד נקייה. זה לא שלא רציתי, פשוט לא יצא ואולי זאת הסיבה שמכשיר כזה היווה בשבילי סוג של חלום במשך לא מעט שנים. הרעיון שסמארטפון יהיה נקי מכל הרעש והצלצולים שהיצרניות השונות מעמיסות עליו, בתוספת עדכונים תכופים, קסמה לי במיוחד. לכן, כשהתבשרתי שאקבל לא אחד, אלא שני מכשירי Android One לסקירה, בדמות ה-A2 וה-A2 Lite של שיאומי, כבר לא יכולתי לחכות שיגיעו.
קודם כל קצת רקע. Android One היא גרסת אנדרואיד נקייה שגוגל עצמה בונה עבור מפרט מאוד ספציפי של מכשיר. בשת”פ עם יצרניות שונות, הן, היצרניות, מייצרות מכשיר עם המפרט הזה ומתקינות עליו את המערכת. ככה, לפי גוגל, המכשירים יהיו נקיים יחסית, הביצועים יהיו הכי מהירים שאפשר להוציא ממפרט כזה, ובנוסף המכשירים ייהנו מעדכוני גרסה מהירים ותכופים. בתחילת הדרך, ב-2014, הרעיון היה שמכשירי Android One יהיו מכשירים זולים במיוחד וייועדו לשווקים מתפתחים. מאז עברו 4 שנים והקונספט מעט השתנה. היום גוגל כבר בונה את המערכת עבור מגוון רחב של מכשירים, ברמות מפרט מגוונות והשווקים המתפתחים זכו למערכת חדשה ומעט שונה עבורם, Android Go.
בשנה שעברה זכינו להכיר את ה-A1 של שיאומי, מכשיר ה-Android One הראשון של הענקית הסינית, שזכה לביקורות מעולות וגם לנתוני מכירות מרשימים במיוחד. קצת פחות משנה אחרי ה-A1, שיאומי חוזרת עם שני מכשירי Android One אותם, כאמור, קיבלתי לסקירה. הדבר הראשון ששמים לב אליו כשמסתכלים על המכשירים האלה, היא העובדה שחוץ ממערכת ההפעלה והשם המשותף, מדובר במכשירים שונים לחלוטין, החל מהעיצוב, דרך גודל המכשיר ועד למפרט הטכני.
ה-A2 מתהדר במסך 6 אינץ’ מלבני, ללא מגרעת, השוליים הצרים יחסית בחלקו העליון והתחתון של המכשיר מזכיר במעט את מכשירי סדרת ה-A של סמסונג ומקנים לסמארטפון מראה אלגנטי אך סטנדרטי למדי. גרסת ה-Lite לעומת זאת קטנה יותר, בזכות מסך 5.84 אינץ’ בעל מגרעת אופנתית, יחסית לא גדולה. הודות למגרעת ה-Lite מרגיש יותר עדכני מאחיו הגדול וקצת קשה להבין למה שיאומי בחרה ללכת על שני עיצובים כל כך שונים. שני המסכים הם מסוג IPS בעלי רזולוציית Full HD ושניהם בהחלט נראים טוב ביחס למתחרים ברמות המחירים שלהם. התמונה חדה, ברורה והבהירות טובה, גם באור יום. גב שני המכשירים עשוי מתכת המקנה להם מראה ותחושה איכותיים ועמידים, אך לא יוצא דופן ביחס לעומת רוב המתחרים הנמכרים במחירים דומים.
בגזרת המעבד שיאומי בחרה להעניק ל-A2 את ה-Snapdragon 660, ממעבדי הביניים החזקים יותר של קוואלקום, לעומת ה-Snapdragon 625 ב-A2 Lite, אותו מעבד שזכינו לראות ב-A1 וגם ב-Redmi Note 4X הכמעט אגדי. למה בדיוק שיאומי בחרה ללכת עם מעבד בן כשנתיים לא ברור (אולי נשארו להם מלאים גדולים), אולם היות ומדובר במעבד מוצלח במיוחד, שגם היום פועל היטב בלא מעט מכשירים, נוותר להם. לשני המכשירים יש גרסה בעלת 64 גיגה אחסון ו-4 גיגה ראם. ל-A2 אין אפשרות הרחבת זיכרון אך כן יש גרסה עם 128 גיגה אחסון, לעומת זאת ה-A2 מתהדר בחריץ להרחבת הזיכרון וקיים גם בגרסה צנועה יותר, בעלת 32 גיגה ו-3 גיגה ראם.
ביצועי שני המכשירים טובים מאוד. חשוב לציין שה-Lite הגיע אליי בגרסתו הצנועה יותר ולמרות הנתונים הצנועים, פעל היטב בשימוש יומיומי שכלל גלישה, צפייה בסרטונים והאזנה לפודקאסטים, הרבה פעילות ברשתות חברתיות וכמובן שיחות טלפון ווואטסאפ. זה לא מכשיר גיימינג וזה מורגש במשחקים בעלי גרפיקה מורכבת, אבל למשחקים קלים המכשיר הזה מספיק בהחלט. הופתעתי לגלות שאפילו PubG הצליח לרוץ עליו, אך חוויית המשחק לקתה בחסר בזכות לא מעט גמגומים. לעומת זאת, האח הגדול הריץ PubG כמעט כמו גדול. אחרי שהגדרתי איכות בינונית לגרפיקה, המכשיר לא התקשה בכלל בהרצת המשחק, למעט מספר מאוד קטן של גמגומים קטנים. כמו אצל הגרסה המוקטנת, גם כאן בשימוש יומיומי המכשיר רץ מהר וחלק. מהירות המכשיר לא מגיע לרמות של מכשירים בעלי מעבדים חזקים יותר (כמו ה-SD845 של קוואלקום או Kirin 970/980 אותם ניתן למצוא במכשיר הוואווי וההונור למיניהם), אך בהחלט הופתעתי לגלות שבמעבר ממכשיר Pocophone F1, לא הרגשתי יותר מדי הבדל בביצועים.
אחת ההחלטות ההזויות של שיאומי נוגעת לסוללת המכשירים. דווקא ה-A2 Lite, הזולה יותר ובעלת המסך הקטן יותר, זכתה לסוללה הגדולה יותר, 4,000 מילי אמפר/שעה ליתר דיוק, לעומת 3,000 מילי אמפר/שעה בדגם הגדול, וההבדל ניכר. אמנם הצלחתי לסחוב יום שלם ב-A2, כמעט בכל הימים בהם השתמשתי בו, אך היו שני מקרים בהם הוא נכנע בסביבות 20:00 בערב. ה-Lite לעומת זאת לא התקשה לסיים יום שלם על בסיס קבוע ובפעם האחת שבדקתי אותו על גביי יומיים, הוא הצליח לשרוד עד שעות אחה”צ של היום השני. בסה”כ שני המכשירים מציעים חיי סוללה טובים, ב-A2 Lite הם טובים מאוד. הייתי מצפה מהגרסה הבכירה שתציע חיי סוללה לפחות שווים לגרסה המוקטנת והזולה שלו. לזכות ה-A2 ייאמר שהוא תומך בטעינה מהירה, אותה לא ניתן למצוא בגרסת ה-Lite.
מבט על נתוני המצלמות מגלה הבדל ענק בין שני המכשירים. ל-A2 זוג מצלמות אחוריות, 12 ו-20 מגה פיקסל שדי הדהימו אותי באיכותן. לא אשלה אתכם ואשווה את ביצועי ה-A2 למכשירים המובילים בשוק, אבל ברמות המחירים של עד 1,500 שקלים, טרם נתקלתי במצלמה ברמה כזאת. צילומי יום רגילים וצילומי דיוקן נראים פשוט נפלא, הצבעים בוהקים, החדות נהדרת ואפילו אני, עם ידיי הרועדות, הצלחתי להוציא תמונות יפיפיות מהמכשיר. בצילומי לילה, כצפוי, האיכות ירדה והגרעיניות גדלה משמעותית, אך עדיין, יחסית למה שצפיתי, התוצאות היו מפתיעות מאוד לטובה. גם מצלמת הסלפי, בעלת עדשת 20 מגה פיקסל, השיג תוצאות מצוינות. אפילו בצילומי דיוקן, למרות שמדובר במצלמה אחת “בלבד”, ה-A2 ידע לעשות את האפקט המטושטש של הרקע בצורה מרשימה שלא הייתה מביישת מצלמות יקרות בהרבה. צילומי וידאו, למרות היעדר ייצוב אופטי, היו טובות מאוד אך להבדיל מהצילומים הרגילים, לא הניבו תוצאות טובות מהמצופה.
ב-Lite התמונה, תרתי משמע, שונה מאוד. את גב המכשיר מעטרות זוג מצלמות 12 ו-5 מגה פיקסל. האיכות שלהן לא רעה בכלל והצלחתי לצלם לא מעט תמונות יפות בעזרתן, אך כמות התמונות הלא טובות הייתה גדולה בהרבה. גם המוצלחות יותר לא התקרבו לאלה שה-A2 הגדול יותר הוציא. חשוב להדגיש שביחס למחיר המצלמות פה סבירות לחלוטין ואפילו טובות. העליתי לא מעט תמונות לפייסבוק והן נראו טובות גם במסך מחשב גדול, אך אם אתם מחפשים מצלמות איכותיות במיוחד, לא בטוח שזה המכשיר האידיאלי עבורכם. מצלמת הסלפי, על עדשת 5 המגה פיקסלים שלה, היא גם סבירה אך לא מהטובות שנתקלתי בהן. צילומי וידאו סבלו מרעידות לא מעטות, כמצופה ממכשיר ברמה כזאת, אך בסה”כ הסרטונים שהמכשיר צילם היו סבירים באיכותם. במקרה יצא שמסיבת החנוכה הבית ספרי של בני הקטן התקיים באחד הימים בהם ה-Lite היה ברשותי ולא נשמעו במשפחתי טענות על איכות הסרטונים שיצאו מהמסיבה.
ברוב הפרמטרים האחרים שני המכשירים מספקים את הסחורה פחות או יותר. איכות השיחה טובה משני הצדדים, הרמקולים סבירים אך לא חזקים במיוחד, ה-GPS מדויק והקישוריות השונות (WiFi, בלוטות’, קליטה סלולרית) עובדות היטב.
אבל לא הכול טוב בממלכת ה-A2. בגרסת ה-Lite מצאתי חסרון אחד בולט, שהוא לא אסון אבל הוא כן די מעצבן – שימוש במחבר טעינה Micro USB. אנחנו בסוף 2018 והייתי מצפה שהחיבור הזה סיים את חלקו בעולם הסמארטפונים, מסתבר שלא כך ולזכות שיאומי ייאמר שלצערי יש עוד לא מעט יצרניות שעדיין מעניקים למכשירים הזולים יותר שלהם את החיבור המתיישן הזה.
ה-A2 הרגיל לעומת זאת הצליח לאכזב אותי בשני מקרים.
כבר מספר שנים שאנו עדים לתחילת סופו של מחבר האוזניות הסטנדרטי בסמארטפונים. עד היום זה היה נכון למכשירים היקרים יותר של היצרניות השונות, אך בשיאומי החליטו משום מה להעלים את מחבר האוזניות גם מה-A2. בהתחשב בעובדה שאמנם זה לא המכשיר הכי זול של היצרנית הסינית, אבל זה עדיין מכשיר היושב בפלח הנמוך של מחירי הסלולר, שיאומי צריכים לקחת בחשבון שללא מעט לקוחות שירכשו את המכשיר הזה לא יהיו אוזניות אלחוטיות וגם לא יהיה להם תקציב לכאלה. לי זה לא היווה בעיה, אבל אין לי ספק שיהיו הרבה מאוד שירכשו את ה-A2 וההחלטה הזאת תקומם אותם. זה לא סוף העולם ומבחינת רבים לא “דיל ברייקר” אך זה עדיין מעצבן.
לעומת זאת, הבעיה השנייה של ה-A2 היא כן “דיל ברייקר” מבחינתי. ל-A2, ללא צל של ספק, יש את אחד מחיישני הקרבה הגרועים ביותר בהם נתקלתי עד היום. למי שלא יודע מה זה חיישן קרבה אז מדובר בחיישן היושב בחלקו הקדמי העליון של מכשיר הסמארטפון ואחראי, בין השאר, על החשכת המסך עם הצמדת המכשיר לאוזן בזמן שיחה. למה זה טוב? על מנת למנוע נגיעות לא רצויות במסך בעזרת האוזן או הפנים. ל-A2 אמנם יש חיישן קרבה ואם תכסו את החלק העליון של המכשיר בעזרת ידכם, הוא אפילו יחשיך את המסך אך בזמן שיחה, משום מה, הוא פשוט מסרב לעבוד רוב הזמן.
ההסבר לכך, כנראה, הוא בשל מיקום לא טוב של החיישן והתוצאה היא בהתאם. בכל שיחה שקיימתי מצאתי עצמי לוחץ לחיצות לא רצוניות על המסך, המכשיר אף התעלה על עצמו באחד המקרים ודאג לפרסם בשמי פוסט בפייסבוק עם נוסח בסגנון “קפ.,::..,,ייד”://יחגכח”, התגובות לפוסט אגב נעו בין דאגה לשלומי לבין “זהו, איבדת את זה סופית”. תכלס משעשע אם זה היה חד פעמי, אבל אין לי ספק שבשימוש ממושך במכשיר, היו עולים לי עם הזמן עוד כמה פוסטים כאלה. בבירור מול כמה חברים שכבר הספיקו לרכוש את ה-A2 גיליתי שרובם חוו את התופעה בצורה כזאת או אחרת, לחלקם זה קרה הרבה וזה הפריע, לאחרים פחות. אותי זה שיגע וגם קיצר את זמן השימוש שלי ב-A2. אגב, שיטוט קצר ברחבי הרשת גילה שבכל רחבי העולם משתמשים מתלוננים על התופעה.
אי אפשר לסקור את המכשירים האלה מבלי להתייחס למערכת ההפעלה וגם כאן אני חייב להודות שמעט התאכזבתי. אחת הסיבות שכל כך חיכיתי למכשירי Android One היא המחשבה שאהיה מצויד במכשיר אנדרואיד על גירסתו המאובטח והחדש ביותר. אמנם קיבלתי בשני המכשירים עדכוני אבטחה באמת מעודכנים, אך שניהם עדיין תקועים על אנדרואיד 8.1. כן, חמישה חודשים אחרי שחרורו של אנדרואיד 9 (פאי) לעולם, מכשירי ה-One טרם זכו לעדכון המיוחל.
מעבר לזה, בתור מישהו שכבר שנים משתמש במכשירים בעלי ממשק משתמש מותאם, התרגלתי לכל מיני תוספות כמו הקשה על המסך כדי להעיר אותו, צילום מסך מתמשך, גלריה עם אפשרויות עריכת תמונה מתקדמות ועוד כל מיני פיצ’רים קטנים ושימושיים. פתאום לקבל מכשיר שאין בו את התכונות האלה, היה לי קשה. אמנם חלק (אבל ממש לא כול) מהתכונות האלה ניתן להתקין באמצעות אפליקציית צד ג’, אבל ממש לא כולם ולרוב הן מגיעות עם כל מיני פרסומות שהייתי שמח לא לראות לפני כל פעולה שאני מבצע.
פעם, לפני שנים, ממשקי המשתמש האלה היו משפיעים בצורה מאוד שלילית על ביצועי המכשיר, בימינו בקושי ניתן לחוש בהבדל ולכן אני מתקשה לראות בגרסת אנדרואיד נקייה, איזשהו יתרון. מילא היו באמת דואגים לעדכן לגרסת מערכת ההפעלה העדכנית ביותר בסמוך להשקתו, אבל כאמור, הם לא, אז מה הטעם? אין לי ספק שיש המון אנשים שלא יסכימו איתי וחסידי האנדרואיד הנקי ודאי יפתחו בהפגנות מול ביתי. להם אני אומר שזו דעתי האישית בלבד ואחרי מספר שבועות עם המכשירים האלה, החלטתי שאני מעדיף מערכת אנדרואיד לא נקייה. אחרי שסיימתי עם מכשירי ה-A2, עברתי למכשיר רגיל בעל ממשק מותאם (Honor Play) והרגשתי הקלה עצומה בכל הקשור לנוחות השימוש במכשיר. אם אני חייב לסכם את דעתי על Android One במילה אחת בעקבות חוויית השימוש שלי, אז המילה שעולה לי לראש זה משעמם!
מצד שני חייבים להחמיא לגוגל על כמה שהמערכת נקייה באמת. שני הטלפונים מגיעים עם בסה”כ 19 יישומים מובנים, שהם בעצם כל שירותי גוגל הבסיסיים, יישום שלט רחוק של שיאומי (על מנת לשלוט במכשירים שונים בביתכם באמצעות משדר אינפרא אדום המובנה) ויישום משוב, גם כן של שיאומי. נדיר לראות מגירת אפליקציות כל כך ריקה כמו של ה-A2 וזה לבד מוסיף לא מעט נקודות למכשיר. בנוסף אי אפשר להתעלם מהעובדה שלמרות שההבדלים זניחים, עדיין סביר להניח שהמערכת הנקייה גם תורמת למהירות וליציבות של המכשירים.
דווקא ב-A2 Lite אני עוד יכול להבין יותר את היתרונות במערכת נקייה. המעבד הותיק ודאי נהנה ממנה ובנוסף, הגודל היחסי הקטן של ה-Lite בשילוב מחירו הנמוך, הופכים אותו לסמארטפון אידיאלי עבור ילדים, בני הגיל השלישי ומשתמשים ראשוניים. לכל אלה מערכת נקייה תהיה הרבה יותר קלה ללימוד ולתפעול.
עם קבלת שני מכשירי ה-A2 של שיאומי, ציפיתי שאתאהב ב-A2 ואתאכזב מה-A2 Lite. בפועל קרה ההיפך.
ה-A2 אכזב אותי, בעיקר בשל חיישן הקרבה הנוראי, המערכת הנקייה מדי וגם היעדר חיבור האוזניות. כן, יש למכשיר הזה ביצועים מעולים, מצלמה מצוינת ביחס למחיר וחיי סוללה מספקים, אבל אלא אם כן אתם כמעט ולא מדברים בטלפון (או, לחילופין, מחוברים באוזניה רוב הזמן) או אתם ממש מתעקשים על מכשיר בעל מערכת הפעלה ריקה ומוכנים לחיות עם הפשרות, אין לכם מה לחפש ב-A2. תוך כדי כתיבת הסקירה הזאת המילטון, היבואנית הרשמית של שיאומי לישראל, התחילה למכור את ה-Mi 8 Lite המציע מפרט כמעט זהה ל-A2 אך עם ממשק המשתמש המוכר של שיאומי,MIUI. עוד לא יצא לי לבדוק אותו, אבל בהנחה שהוא לא יסבול מבעיית חיישן הקרבה או בעיות קריטיות אחרות, יכול מאוד להיות שיהיה לי קל יותר להמליץ עליו.
על ה-A2 Lite לעומת זאת, אני בהחלט יכול להמליץ. זה לא מכשיר לכל אחד והוא עושה הכול טוב, אבל לא מדהים (חוץ מחיי הסוללה המעולים) ובכל זאת, ביחס למחירו הוא מציע תמורה טובה מאוד שכאמור מאוד יכול להתאים (בין השאר) כסמארטפון ראשון לילד או לאדם מבוגר, או למי שמחפש מכשיר קטן ביחס לרוב הדגמים הנמכרים כיום בשוק.
אהבנו
- ביצועים מהירים וחלקים (A2)
- מצלמה טובה (A2)
- חיי סוללה טובים (A2 & A2 Lite)
- מחיר (A2 Lite)
- חריץ הרחבת זיכרון (A2 Lite)
- גודל פיזי קומפקטי, די נדיר היום (A2 Lite)
אהבנו פחות
- חיישן קרבה לא איכותי (A2)
- היעדר שקע אוזניות (A2)
- אין אפשרות להרחבת זיכרון (A2)
- מערכת הפעלה נקיה מדי (A2)
- מחבר ישן מיקרו יו.אס.בי (A2 Lite)
מפרט טכני
דגם | Xiaomi Mi A2 |
---|---|
גודל מסך | 5.99 אינץ׳ |
רזולוציית מסך | 1080x2160 IPS LCD ratio 18:9 403 ppi |
ערכת שבבים | Qualcomm SDM660 Snapdragon 660 14 nm |
מעבד | Octa-core 4x2.2 GHz Kryo 260 & 4x1.8 GHz Kryo 260 |
מאיץ גרפי | Adreno 512 |
זכרון עבודה | 4/6GB |
נפח אחסון | 32/64/128GB |
כרטיס הרחבה | אין |
מצלמה ראשית | מצלמה ראשונה 12 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/1.8 מצלמה שניה 20 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/1.8 |
מצלמה משנית | 20 מגה פיקסל עם מפתח צמצם f/2.2 |
עמידות למים ואבק | אין |
סוללה | 3,000 מיליאמפר/שעה |
מידות | 158.7x75.4x7.3 מ״מ |
משקל | 166 גרם |
צבעים | Black, Gold, Blue, Red, Rose Gold |
מערכת הפעלה | אנדרואיד 8.1 |