אחת הדרכים האמינות לאחסן מידע היא על גבי קלטות מגנטיות. תאמינו או לא אבל הקלטות עדין מהוות אפשרות אמינה ולא יקרה לשמירת מידע. נכון להיום אנחנו מייצרים כמות מידע בלתי נתפסת של 2.5 קווינטיליון בייטים מדי יום. בקצב הנוכחי כמות הדאטה העולמית תגיע ל- 275 זטה בייט עד 2025 – צמיחה שנתית של כ- 60 אחוזים. רק לשם ההבהרה, זטה בייט שווה לטריליון גיגה בייט. כמות המידע בקצה גדילה מטורף הרבה בעקבות השימוש הגובר במוצרי IoT, סרטים באיכות 4K ואפילו 8K וכלי בינה מלאכותית המאפשרים ניתוח כמויות גדולות של נתונים. כמויות המידע המטורפות האלה מאוחסנות כיום ב- 500 מרכזי נתונים גדולים בעולם המאחסנים כ-547 אקסה בייט של דאטה (אקסה בייט שווה כמיליון טרה בייט). ישנם 151 מרכזים דומים שנמצאים בהקמה. אבל צריך לזכור שמרכזים כאלה דורשים גם הרבה מאוד אנרגיה. למעשה, עד שנת 2023 צריכת האנרגיה צפויה לגדול פי 3 לעומת ההיקף בשנת 2015.
חברת IBM מציגה שיא עולמי באיחסון דאטה על קלטת מגנטית. בעבודה משותפת עם מהנדסים ב- FUJIFILM, הצליחו המומחים לדחוס 317 גיגה בייט באינץ’ רבוע על סרט מגנטי שמבוסס על חומר חדשני. מדובר בפי 27 יותר לערך מצפיפות השטח המשמשת בקלטות גיבוי מסחריות מהדור הנוכחי. מבחינת פוטנציאל האחסון, לקלטת גיבוי מגנטית עם צפיפות השטח החדשה יש פוטנציאל לאחסן כ-580 טרה בייט של נתונים. לשם השוואה – מדובר בשווה ערך ל -786,977 תקליטורים שנערמו בגובה 944 מטר – גבוה יותר ממגדל בורג ח’ליפה בדובאי – הבניין הגבוה בעולם. כל כמות הנתונים הזו מאוחסנת בקלטת גיבוי שניתן להחזיק בכף היד.
הטכנולוגיה המאפשרת לאחסן את כמויות הדאטה העצומות הללו בזול היא בת 60 שנה – סרט מגנטי. מרכזי נתונים בארגונים המובילים בעולם ממשיכים לסמוך על קלטות גיבוי מגנטיות לצורך אחסון ארכיוני של דאטה. הסיבות: העלות הנמוכה מאוד פר גיגה בייט, האמינות הגבוהה, העמידות לאורך זמן ויכולת האבטחה. אחסון דאטה בקלטת עולה אגורות בודדות לג’יגה בייט בעיקר משום שבקלטת מגנטית אין צורך באנרגיה כדי לשמור את הדאטה – בניגוד לדיסקים. בשורה התחתונה: השימוש בקלטות גיבוי מגנטיות מבטיח למרכזי נתונים וספקי הענן שהדאטה יהיה זמין עבורם בזול ובמהירות בזמן שהם זקוקים לו – ולאורך 30 שנה לפחות.