קצת יותר מחצי שנה עברה מאז השיקה חברת המילטון, היבואנית הרשמית של מוצרי שיאומי לישראל, את ליין הטלוויזיות של המותג הפופולרי ודניאל שולדנפריי יצא לבדוק האם הם יכולים לתת פייט אמיתי למותגים הגדולים.
את שיאומי אין צורך להציג, היצרנית הסינית כבר מוכרת בארץ בזכות ההצלחה העצומה שלה בתחום הסמארטפונים. מה שפחות ידוע, מחוץ למעגלים של מעריצי המותג הרבים, הוא שהחברה מייצרת עוד מגוון רחב מאוד של מוצרים, ממטענים, ראוטרים, מצלמות אבטחה, שואבי אבק ומכונות גילוח ועד לעטים, נעליים, ותיקים. עוד תחום שהחברה נכנסה אליו, הוא תחום הטלוויזיות וכבר לפני יותר מחצי שנה השיקה חברת המילטון את ליין הטלוויזיות הראשון של שיאומי בישראל.
נדמה שכל סקירה של טלוויזיה שמתפרסמת בימינו, מתייחסת לטלוויזיות הגדולות יותר, 65 אינץ’ זה המינימום שזוכה ליחס, אז כשקיבלתי את ההזדמנות לבדוק טלוויזיה של שיאומי, ביקשתי דווקא לקבל את ה-43 אינץ’ שלה (דגם L43M5-5ASP). בעיניי הגודל הזה הוא גודל שיכול להתאים מצד אחד לאנשים בעלי סלון קטן ומצד שני למי שמחפש טלוויזיה מעט גדולה מהממוצע לחדר השינה ולכן יש קהל מאוד גדול של צרכנים שמתקשה למצוא ביקורות על המוצר שהם מחפשים. אצלי, חשוב לציין, הטלוויזיה נבדקה למשך יומיים בסלון (במרחק ישיבה של כ-2.5 מטר) ואת שאר הזמן היא בילתה בחדר השינה שלי.
עיצוב, רמת בנייה וחיבורים
העיצוב של ה-43M5 הוא די סטנדרטי לטלוויזיה בשנת 2020, מסגרת מתכתית דקה בצדדים ובחלק העליון ומעט עבה יותר למטה. באמצע המסגרת התחתונה ניתן למצוא את הלוגו של החברה ומתחתיו בליטה קטנה שבבסיסו כפתור ההדלקה של הטלוויזיה. בתחילה חשבתי שאולי הבליטה נועדה להכיל גם את חיישן האינפרה אדום, אבל ברגע שגיליתי שאין בכלל IR בטלוויזיה הזו, והיא מופעלת באמצעות שלט בלוטות’, הבנתי שזה נועד אך ורק לכפתור. ציינתי עיצוב סטנדרטי והוא אכן כזה, אבל זה ממש לא דבר רע, כי הטלוויזיה נראית מצויין, רק שאין בה פרט עיצובי שמייחד אותה.
רמת הבנייה נראית טובה בסה”כ, אבל הטלוויזיה קלה בצורה כמעט לא הגיונית. בסמארטפון אני תמיד מבסוט ממשקל נמוך, בטלוויזיה זה קצת מלחיץ. מצד שני, פחות מלחיץ לתלות אותה על הקיר. למי שמניח את הטלוויזיה על שידה, מצורפות לאריזה שני רגליים מתכתיות קטנות, נאות למראה וכאן אני חייב לשגר אזהרה אליכם הקוראים: תוודאו ששמתם כל רגל בצד הנכון. היות ושני הרגליים נראות אותו דבר בדיוק, לא חשבתי שיש אחד שנועד ספציפית לימין ואחד לשמאל ובמשך יומיים שלמים נורא הפריעה לי בעין התחושה שהטלווזיה מעט עקומה. אחרי יומיים של OCD משתולל, מדדתי את המרחק בין שני צידי המסגרת התחתונה של הטלוויזיה לשידה ואכן גיליתי 2 מ”מ הפרש בגובה. שיחה עם המילטון הבהירה כמה יצאתי אידיוט: כל רגל מיועדת לצד ספציפי ויש אפילו סימון וברגע שהחלפתי ביניהם, הטלוויזיה התיישרה. ראו הוזהרתם!
החיבורים בגב הטלוויזיה מחולקים ל-2 אזורים שונים. בצד ימין, פונים הצידה שלושה חיבורי HDMI (כולל אחד התומך ב-ARC), יציאת אוזניות 3.5 מ”מ ושלוש כניסות USB. בקבוצת החיבורים השנייה, מעט יותר לכיוון מרכז הטלוויזיה, ניתן למצוא בנוסף גם חיבור AV, יציאה אופטית, חיבור אנטנה (למי שרוצה להשתמש בשירות עידן פלוס למשל) וכניסת LAN לרשת חוטית. החיבורים האלה פונים כלפי מטה.
בסה”כ, בכל הקשור לעיצוב ולרמת הבנייה של הטלוויזיה הזאת, אין טענות בכלל לשיאומי, פרט למשקל הנמוך המלחיץ מעט.
ממשק משתמש
למרות ששתי היצרניות המובילות את שוק הטלוויזיות בישראל, LG וסמסונג, בחרו לייצר מערכות הפעלה משלהן, אני דווקא מחובבי ה-Android TV ולכן שמחתי מאוד לגלות ששיאומי ציידה את הטלוויזיות שלה במערכת זו. זה לא מפתיע, הרי שיאומי אחראית לסטרימר הכי פופולרי בארץ בשנים האחרונות, ה-Mi Box שהוא מבוסס על Android TV ומי שמכיר את הסטרימר הזה, ירגיש מיד בבית עם הטלוויזיה הזאת שממשק המשתמש שלה הוא זהה כמעט לחלוטין ל-Mi Box. בעצם ההבדל העיקרי היחיד שניתן למצוא במסך הבית הוא גישה לכניסות השונות של הטלוויזיה ומסך בית נוסף ונפרד, עליו ניתן לשים קיצורי דרך ליישומים ולכניסות השונות, בו אני חייב להודות שלא השתמשתי בכלל ובעיניי הוא די מיותר. מה שכן, למי שלא אוהב את מסך הבית של Android TV, יש אלטרנטיבה אחרת.
אם יש לי איזושהי ביקורת ל-Android TV, זה העומס במסך הבית ואולי בגלל זה שיאומי מציעים כאן מסך בית אלטרנטיבי. מסכי הבית של LG ובעיקר של סמסונג, נקיות יותר ויפות יותר מזה שגוגל מציעה. זה לא אסון, אבל זה משהו שאני מצפה מגוגל שתיישם טוב יותר.
אחת הסיבות שאני אוהב Android TV (מעבר לרעיון של פלטפורמה אחידה שתהיה זמינה במגוון רחב של טלוויזיות), היא מגוון היישומים בחנות האפליקציות. אמנם המערכת סובלת ממחסור בולט של כמה יישומים שהיינו מצפים למצוא כאן (פייסבוק, טוויטר ודפדפן כרום בראשם), אך מצד שני, בכל הקשור לצריכת תוכן, אין פלטפורמה לטלוויזיה עשירה יותר בתוכן מזו. כמעט כל ספקי התוכן הישראליים העלו כבר את היישום שלהם לחנות של גוגל, סטינג טיוי של יס, נקסט פלוס של הוט וסלקום טיוי נמצאים פה ואם תתאמצו קצת, תוכלו בקלות להתקין על הטלוויזיה גם את הגרסה החדשה של פרטנר טיוי, שרשמית לא קיימת בחנות. לאחרונה (אחרי שהטלוויזיה כבר נלקחה ממני), חברת יס פתחה את אפליקציית יס פלוס להורדה בטלוויזיות ובסטרימרים של שיאומי (אך לא למכשירים אחרים עם Android TV) אז באמת שלא משנה איזו פלטפורמה מבוססת אינטרנט אתם מנויים בה, תוכלו לצפות בה בטלוויזיה הזאת. בהתחשב בעובדה שיס פלוס וסטינג לא זמינים בטלוויזיות LG ובסמסונג החדשים אין את יס פלוס, סלקום, או פרטנר, כיף לראות שיש את כל האפשרויות (גם אם פרטנר זה בקומבינה), בטלוויזיה הזאת. למה זה חשוב? כי זה העתיד, אחרי כמה שנים של תלות בקופסה חיצונית (ממיר או סטרימר) כיום העולם צועד לכיוון טלוויזיות נטולות חיבורים חיצוניים. יס כבר הודיעה שתוך כמה שנים היא תפסיק לשדר דרך לווין ולמעשה יס פלוס תהפוך לדרך היחידה שלכם להיות מנויים של מי שכעת נקראת חברת הלוויין, הוט ודאי תצטרף לחגיגה (כאשר כבר יש לה את הנקסט פלוס) וספקיות שירות הטלוויזיה האחרות, סלקום ופרטנר כבר מתעסקות אך ורק בשידורים דרך האינטרנט. ככל שהטלוויזיות יוכלו להציע יותר יישומים מובנים, ככה המעבר שלנו מחברה לחברה תהיה קלה ומהירה יותר וכבונוס, נהנה מעולם נטול כבלים, חוץ מכבל החשמל.
הממשק עצמו עובד מהר וחוץ מפעם-פעמיים שהוא נתקע לי לכמה דקות, לא חוויתי אף בעיות איתו. הוא גם זכה ללא פחות משני עדכוני גרסה בזמן שהיה אצלי, שזה מראה כמה שיאומי לוקחת את תחום הטלוויזיות ברצינות.
שלט רחוק
מבחינה ארגונומית השלט של הטלוויזיה הזאת היא מהנוחות שאני מכיר. הוא קל משקל, קומפקטי, נוח מאוד לשימוש ובנוי היטב. למעשה הוא דומה מאוד לזה שמגיע עם הסטרימרים של החברה, בתוספת כפתורי מספרים שאלא אם כן אתם מתכוונים להשתמש בשירותי עידן פלוס, אין להם ממש שימוש. בבדיקה שביצעתי עם היישומים של סלקום TV ויס פלוס, לא ניתן להעביר ערוצים באמצעות המקשים ולא נראה שזה בתכנון של החברות האלה. באופן אישי אני מאוד מקווה שזה משהו שיתווסף בעתיד.
לצערי, כפי שכבר ציינתי מקודם, השלט הוא שלט בלוטות’ בלבד, שזה נהדר מהבחינה הזאת שאין צורך לכוון את השלט לטלוויזיה על מנת שתפעל, אבל מאוד מגביל אם אתם בעלי ממיר רגיל של יס או הוט. התרגלתם עד היום להדליק, לכבות ולכוון את עוצמת השמע באמצעות השלט של הממיר? אני מצטער להודיע לכם שמהיום את הפעולות האלה תיאלצו לבצע באמצעות השלט של שיאומי, בזמן שהחלפת ערוצים ותפעול כל תפריטי הממיר יתבצעו באמצעות השלט שלו. נורא מעצבן וגם פתיר. בטלוויזיות Android TV של TCL למשל (סקירה כאן בג’ירפה בקרוב) השלט משולב בלוטות’ ו-IR ולכן אין את הבעיה הזאת.
איכות תמונה וסאונד
בכל הקשור לרמת הבנייה ולממשק המשתמש, היו לי ציפיות גבוהות משיאומי ובגדול, היא לא אכזבה. לעומת זאת, מאיכות התמונה לא היו לי ציפיות גבוהות מדי. אמנם לא ציפיתי לאיכות תמונה גרועה, אבל גם לא ציפיתי שהיא תוכל להתחרות בחברות כמו LG, סוני או סמסונג, שמאחוריהן עשרות שנים של פיתוח וייצור מסכי טלוויזיה. לזכות שיאומי ייאמר שהיא הפתיעה לטובה, כאשר התמונה שהתקבלה ב-M5 לא נפלה מזו שאני רגיל לקבל מטלוויזיה של LG, בת שנתיים בלבד, שיש לי בבית. אמנם ה-LG שלי היא מהסדרות הזולות יותר של היצרנית הקוריאנית, אך היות ואלה בדיוק רמות המחירים בהם מתחרה שיאומי (הטלוויזיה הזאת למשל נמכרת כיום בכ-1,500 שקלים בלבד), אין ספק שהסינית שיחקה אותה. אני חייב לציין שבצפייה מהצד, בזוויות בהן גם ככה אף אחד לא באמת יישב לצפות בטלוויזיה, התמונה הופכת לחשוכה יותר מזו המוצגת ב-LG, אבל, כאמור, אף אחד לא באמת צופה ככה, אז לי זה לא ממש משנה.
התמונה של השיאומי חדה, נקייה, בהירה, צבעונית וטבעית. גם בשידורים פחות איכותיים, הטלוויזיה הזאת הצליחה להפתיע בענק. אפשרויות המשחק עם התמונה מוגבלות יחסית להרבה טלוויזיות אחרות ואין ספק ששיאומי מכוונת לקהל שלא מחפש להתעסק עם כיוונים יותר מדי וטוב שכך, כי זה הרוב המוחלט של צרכני שוק הטלוויזיות בישראל.
אהבתי גם שביחס ל-LG שלי, החלון בחדר שינה, שנמצא ממש ממול לטלוויזיה פחות משתקף על המסך ולכן צפייה בשעות היום היתה נוחה יותר.
איפה ששיאומי פחות מפתיעים לטובה זה בסאונד. איכות השמע לא רעה ומספיק עוצמתית לחדר ממוצע, אך נופלת מזו שמציעה LG גם בסדרות הנמוכות שלה. בגדול אני פחות מתרגש מנושא הסאונד, כי בימינו יותר ויותר אנשים מחברים את הטלוויזיה לסאונד בר או מערכת סאונד חיצונית אחרת, אבל דווקא בגלל שזו טלוויזיה שרבים ירצו בחדר השינה שלהם, שם פחות יש נטייה לחבר מערכות חיצוניות, זה מעט מבאס. כמה מבאס? לא מספיק כדי שאני אבטל את המכשיר הזה, ההיפך הוא הנכון ואין ספק שהסאונד מספיק טוב לשימוש יומיומי רגיל, גם אם יש טובים יותר. היה נחמד אם המילטון היו מייבאים לישראל את הסאונד בר הנפלא של שיאומי, שזוכה לביקורות מהללות (ביחס למחירו הנמוך, כ-200-300 שקלים בלבד), אבל הם לא. נקווה שגם זה עוד יקרה.
כאן המקום לציין שיצא לי לשמוע את הסאונד בדגמים הגדולים יותר של שיאומי והוא ללא ספק טוב יותר.
סיכום
הטלוויזיה החכמה של שיאומי, ה-L43M5-5ASP, נמכרת בישראל ב-1,499 שקלים בלבד ומציעה שילוב נהדר של עיצוב יפה ומודרני, מערכת הפעלה מצויינת, ביצועים טובים ותמונה נהדרת. בצד הפחות חיובי, הסאונד סביר בלבד (אך מספיק טוב לשימוש יומיומי רגיל) והעובדה שלא ניתן לשלוט בטלוויזיה באמצעות שלט של יס או הוט עלולה לתסכל לא מעט לקוחות פוטנציאליים. למי שמנוי לשירות טלוויזיה מבוסס אינטרנט, בעיית השלט לא תפריע ובמקרה כזה, מדובר בטלוויזיה נהדרת המציעה תמורה מצוינת למחיר. למי שכן יש בבעלותו ממיר הייתי מציע לשקול מעבר לאחד מיס פלוס, פרטנר טיוי, סלקום טיוי או אפילו הנקסט פלוס של הוט, או לחשוב טוב טוב אם בא לו לעבוד עם שני שלטים נפרדים.
אני חייב לסיים בזה שאני מאוד אהבתי את מה ששיאומי מציעה פה ובכל הקשור לרמות המחיר בהן הטלוויזיות של שיאומי נמכרות, למובילות השוק כמו סמסונג ו-LG ולמתחרה הסינית הגדולה הנוספת בתחום הטלוויזיות – Hisense, בהחלט יש ממה לחשוש.
*גילוי נאות – חלק מהקישורים המפורסמים לעיל הינן קישורים ממומנים. גילוי נאות מלא והסבר מפורט ניתן לקרוא כאן
אהבנו
- עיצוב נאה
- מערכת הפעלה טובה
- תמונה טובה
אהבנו פחות
- סאונד סביר בלבד
- לא ניתן לשלוט על הטלוויזיה באמצעות שלטים של יס והוט