אחרי כמה שנים שלא יצא לנו לסקר את תחום הטלוויזיות, אנחנו חוזרים וכבר על ההתחלה, טלוויזיית ה- Nanocell הנחשבת של LG. דניאל שולדנפריי התיישב על הספה בבית כדי לספר לכם איך חוויית הצפייה ב- LG החדש.
היות ורוב קוראי הג’ירפה מכירים אותי מסקירות למכשירי הסמארטפון שאני מבצע, לא הרבה יודעים את זה, אבל את דרכי ככתב בתחום הטכנולוגיה התחלתי דווקא בסיקור תחום הסטריאו והקולנוע הביתי. לצערי, אחרי סגירת מגזין Gizmo בו כתבתי, ביליתי כמה שנים מחוץ לתחום הכתיבה, עד שחזרתי לסיבוב שני בתחום הסלולר. למה אני מספר לכם את זה ולמה זה אמור לעניין אתכם? כי הסקירה האחרונה שביצעתי לטלוויזית LG, לפני לא פחות מ- 16 שנה, ממחישה כמה התקדמנו בתקופה הלא יותר מדי ארוכה הזאת. בזמנו סקרתי את הפלא שנקרא ה- LG Hurricane, שהיתה טלוויזית הפלזמה הראשונה בישראל שירדה מתחת לסף המחיר של 20,000 שקלים, התהדרה ברזולוציית HD Ready 720p ולא היתה בה אפילו כניסת HDMI אחת.
אז כפי שציינתי קודם, כשאני מסתכל על ה- 65Nano095 של אותה LG, טלוויזיה LED חכמה בטכנולוגיית Nanocell, בגודל 65 אינץ’, שמחירה המומלץ לצרכן עומד על 10,990 שקלים בלבד, כמחצית ממחירה של אותה הוריקן, וכשלוקחים בחשבון שיש היום טלוויזיות LED בגודל הזה, שנמכרות בפחות מ- 3,000 שקלים, ניתן לראות בבירור כמה התקדמנו.
אז קודם כל, מה זה Nanocell? בתוך הפאנל יש חלקיקים זעירים, חלקיקי ננו, שתפקידם לספוג את הפרעות האור ובכך לתת לנו צבעים טהורים, אמיתיים כמו במציאות. זה, להבדיל ממסך LED רגיל שבו האור משתקף על המסך ובעצם גורם לעיוות של הצבעים. בהמשך עוד אגיע לאיכות התמונה, אבל קודם נתחיל בעיצוב הטלוויזיה.
עיצוב
האמת היא שאין הרבה מה לומר על עיצוב הטלוויזיה החדשה של LG, היא נראית כמעט זהה לדגמים קודמים של החברה, עם מסגרת דקיקה בצבע טיטניום מסביב למסך, כאשר המסגרת התחתונה מעט עבה יותר משלושת הדפנות האחרות. אין בעובדה שאין יותר מדי מה לפרט כל רע, היות והעיצוב מרשים ומשדר איכות ויוקרה מכל זווית אפשרית. אהבתי גם את מיקום חיבורי הטלוויזיה, בצד ובתחתית המסך, המאפשרים התקנה צמודה מאוד לקיר.
חיבורים
ואם כבר דיברנו על חיבורים, אז בזה LG ממש לא התקמצנו. ה-65Nano095 מצוייד בלא פחות משלושה חיבורי USB, ארבע כניסות HDMI, חיבור רשת, יציאה אופטית, יציאת AV (המחייבת מתאם המצורף באריזה) וחיבור למפצל IR שנועד לאפשר שימוש בשלט הטלוויזיה לשליטה על מוצרים חיצוניים כמו ממיר או נגן בלו ריי (למי שעוד משתמש). בנוסף, משתמשי עידן פלוס ישמחו לגלות כאן גם חיבור אנטנה לקליטת השידורים. חיסרון קטן ומעצבן שקיים בטלויזיה הוא כבל החשמל שלה. הכבל יחסית קצר ומגיע מובנה ישירות לטלויזיה, אי אפשר לנתקו. כאשר תרצו להשחיל אותו בקיר רוב הסיכויים שתאלצו לחתוך את התקע על מנת להצליח להשחיל אותו דרך הצינור בקיר. במידה והיה כבל נשלף כמו אצל מרבית המתחרות החיים היו קלים יותר.
ממשק משתמש
ליצרנית הקוריאנית יש מערכת הפעלה משלה, WebOS שאותה היא מפתחת כמערכת הפעלה ייחודית לטלוויזיות. באירוע ההשקה לדגמי הטלוויזיה החדשים, הנציגים בישראל אף התגאו בזה שהמערכת שלהם אינה מערכת הפעלה לטלפונים חכמים שעוברת התאמות למכשירי טלוויזיה, בעקיצה המכוונת בעיקר ליצרניות כמו שיאומי, סוני ופיליפס המשתמשות במערכת הפעלה Android TV. ההצהרה הזאת, איך נאמר, די לא מדויקת. WebOS פותחה בתחילה כמערכת הפעלה למחשבי כף היד של Palm, על מנת להתחרות בטלפונים החכמים מבוססי iOS, Android ו- Windows Phone ורק ב- 2013 נרכשה על ידי LG, במטרה להפוך אותה למערכת הפעלה לטלוויזיות.
דגמי הטלוויזיות לשנה זו מצויידות ב- WebOS גרסה 5, גרסה חדשה שמוסיפה לא מעט תכונות חדשות ומשופרות לעומת גרסאות קודמות. כמי שנמצא בבעלותו דגם קודם של LG, אני חייב לציין שפחות אהבתי את עיצוב הגרסה החדשה, בעיקר בכל הקשור למסך הבית. לדוגמה, בתוך מסך הבית, המציג את כל האפליקציות המותקנות על הטלוויזיה, LG הוסיפה חלוניות עם המלצות לתכנים המופיעות ברגע שעומדים על אייקון של יישום תומך. לחיצה על חלונית כזאת תפתח את האפליקציה ישירות בתוכן הספציפי. בגדול, אחלה רעיון, אבל זה יוצר עומס במסך שלעיתים גרם לי לא להבין מה רוצים ממני. כן, זה נחמד לקבל גישה ישירה לתוכן, אבל לא כשזה יוצר כזה עומס. יתרה מכך, לא קיבלתי את הרושם שההמלצות מבוססות על התכנים שאני צורך, ככה שזה גם מיותר. יכול להיות שעם הזמן זה ישתפר, בזכות טכנולוגיית AI, אבל בחודש שהטלוויזיה הייתה אצלי, היא עדיין התעקשה על סדרות שמעולם לא ראיתי וגם לא ממש קולעות לטעם שלי.
בהחלטה מוזרה של LG מערכת ההפעלה אינה מקבלת עדכון גדול ואם הטלויזיה שלכם מגיעה עם גרסה 5 היא לא תעודכן לגרסה 6 כשהיא תשוחרר. עדכוני מערכת שוטפים מגיעים לטלוויזה אבל עדכון מערכת גדול החברה בחרה שלא לבצע וחבל.
תכונה נוספת שיש ב-LG זו אפליקציית גלריית האומנות. אני חייב להודות שלא ממש התחברתי לזה בתחילה, אבל אחרי אירוע ההשקה, בו האפליקציה רצה ברקע על אחת הטלוויזיות, החלטתי שמוצא חן בעיניי הרעיון ושיחקתי איתה לא מעט. מה זה בעצם גלריית האומנות? זו בעצם אפליקציית שומר מסך, המריצה תמונות על הטלוויזיה כאשר התמונות מלוות במסגרות המדמות מסגרות תמונות אמיתיות. כשלא עומדים ממש צמוד לטלוויזיה, כל עוד המסגרות כהות, זה מאוד משכנע ולעיתים נדמה שהמסך הוא באמת יצירת אומנות התלוייה על הקיר (או המונחת על השידה במקרה שלי). בתמונות עם מסגרות בהירות לעומת זאת, האפקט פחות משכנע. ועדיין מדובר בתכונה נחמדה ביותר, במיוחד כשמזמינים אורחים הביתה. האפליקציה מצוידת בשני ערכות נושא מובנות (יצירות מופת, הפסקת מדיטציה) ועוד כמה הניתנות להורדה (פלאי טבע, יום גשום, יום שמשי), כולם עם תמונות באיכות מאוד גבוהה. היה חסר לי קצת אמנות מודרנית יותר (ואני לא מתכוון לסוג האומנות שיש נקודה באמצע דף לבן חלק וכד’), אבל אולי זה עוד יגיע בעדכון עתידי.
חנות האפליקציות של WebOS עמוסה להפליא וכוללת לא מעט יישומים, יותר משציפיתי בתחילה, אבל חסרה כמה בולטים. קודם כל קיוויתי לראות שם את אפליקציית Facebook Watch, בה אני משתמש לא מעט במכשירי Android TV, גם קיוויתי למצוא נגן וידאו חלופי, כמו VLC, היות וזאת המובנית בטלוויזיה לא יודעת להוריד תרגומים לסרטים וסדרות מהרשת, באופן אוטומטי.
עוד חוסר משמעותי היא האפליקציה המצויינת של StingTV (השייכת ל- YES) אותה ניתן למצוא בכל טלוויזית Android TV. כבר יותר משנה YES מבטיחה לנו שהנה, אוטוטו, האפליקציה מגיעה, אבל בינתיים זה לא קורה.
אם אנחנו כבר עוסקים בשירותי טלוויזיה בסטרימינג, אז מה שכן יש מובנה בטלוויזיה, היא האפליקציה של Partner TV, אפליקציה שקיימת אצל מספר מאוד מצומצם של יצרניות. הבעיה היא שבהשוואה לאותה אפליקציה, בסטרימר הייעודי של פרטנר, מדובר ביישום נוראי. כל דבר שעושים שם לוקח הרבה יותר מדי זמן. הרצת שידור קדימה ואחורה מתסכלת בצורה לא הגיונית ולעיתים מצאתי עצמי מתייאש ופשוט ממשיך לצפות מאותה נקודה בה הייתי. זה יפה שפרטנר TV נתמך באופן מובנה, אבל אם זאת הסיבה שאתם רוכשים טלוויזיית LG, אתם עלולים להתחרט על זה ורוב הסיכויים שתעדיפו את הממיר שלהם. עם זאת, חייבים להודות שאיכות התמונה בשידור ישיר, טובה משמעותית מזאת שמציעה המתחרה סלקום באפליקציה שלה, שמכל בחינה אחרת עדיפה על האפליקציה של פרטנר.
אני חייב להחמיא ל-LG על הדפדפן המובנה שלה. לא קורה לי הרבה שאני משתמש בדפדפן בטלוויזיה, אבל כשהייתי צריך, מצאתי שהיישום שלו על ידי LG, היא מהטובים שנתקלתי בהם בטלוויזיה חכמה.
עוד נקודת זכות ענקית מגיעה ליצרנית הקוריאנית על כל מה שקשור לשיתוף מסך הסמארטפון בטלוויזיה. הייתי מצפה ששיתוף מסך ממכשיר אנדרואיד יעבוד, מן הסתם, בצורה הכי נוחה וחלקה על טלוויזיה מבוססת אנדרואיד TV, אבל לא כך הדבר וכל ניסיון לשתף את מסך הסמארטפון לטלוויזיה הזאת, הוא תענוג צרוף שגוגל יכולים ללמוד דבר או שתיים ממנו. לא משנה מה ניסיתי לשתף, הטלפון תמיד מצא את הטלוויזיה ותמיד העלה את התוכן תוך שניות, בצורה מהירה וחלקה.
איכות התמונה
אתחיל בזה שאציין שבעיניי, כבר מזה כמה שנים, איכות התמונה בטלוויזיות של LG היא הטובה ביותר בכמעט כל קטגוריה וכמעט כל רמת מחיר. אחרי כמה שנים בהן סמסונג היתה המובילה בתחום, נראה ש- LG פשוט מתעלים על עצמם שנה אחר שנה, ומציגה איכויות תמונה שהמתחרה הקוריאנית השנייה יכולה רק לקנא בהן.
מהבחינה הזאת טכנולוגיית ה- Nanocell לא מאכזבת ומעניקה איכות תמונה נהדרת. אמנם נאלצתי לשחק במעט עם כיווני התמונה כדי להגיע לתוצאה הרצויה מבחינתי, אבל ברגע שסיימתי את הכיוונים, זכיתי לחוויית צפייה נהדרת, בדיוק כמו ש-LG יודעת להעניק. התמונה היתה חדה בכמעט כל שידור, חוץ מהמעט המשודרים היום באיכות ירודה (שם LG אפילו אכזבה מעט), הצבעים היו חיים ועמוקים ובעיקר, כפי שהובטח, מאוד מדוייקים.
הדגם הזה תומך בשידורי 8K, אבל הסיכוי שתנצלו את הטכנולוגיה הזאת בשנים הקרובות קטנה מאוד ועדיין, מוכנות לעתיד במוצר כמו טלוויזיה, שאמור להחזיק הרבה שנים, זה דבר מבורך. 4K אגב, נראה עוד יותר נפלא כאן וחווית הצפייה בתוכן כזה, פשוט מרתקת.
איפה בכל זאת הבעיה? בהבדל בתמונה לעומת טלוויזית UHD רגילה של LG. שלא תבינו אותי לא נכון, התמונה של ה-Nanocell היא, כאמור, נפלאה והיא גם טובה יותר מזאת שבסדרות הזולות יותר של LG, אבל לא השתכנעתי שההפרש באיכות התמונה, מצדיק את ההפרש במחיר. הדגם הזה נמכר לצרכן ב- 9,990 שקלים שזה פי 2 מטלוויזית Nanocell 4K (מסדרת Nano80 החדשה ויותר מפי 3 מטלוויזית UHD רגילה (4K) באותו הגודל של אותה היצרנית. כמי שמחזיק בביתו טלוויזית UHD של LG, קשה לי להבין למה אני ארצה להוציא סכום כזה על הטלוויזיה הזאת. הנושא הזה עוד יותר מתחדד כשלוקחים בחשבון שבתוספת של 2,000 שקלים בלבד, ניתן כבר לרכוש טלוויזית OLED חדשה של LG, עם אותו גודל מסך. להבדיל מ- Nanocell המציגה שיפור, אבל קטן, על טלוויזיות ה- UHD מבחינת איכות התמונה, OLED זו כבר קפיצת מדרגה גדולה מאוד ואם כבר מוציאים כעשרת אלפים שקלים על טלוויזיה, שווה להתאמץ עוד קצת, להוסיף 2,000 שקלים וללכת על ה- OLED.
סאונד
בנושא הסאונד מגיע ל- LG רק מחמאות. אמנם אני מצפה שרוב מי שרוכש טלוויזיה במחיר כזה גם ירצה להוסיף מערכת קולנוע ביתית, או לכל הפחות מקרן קול מתקדם, אבל למי שלא יעשה את זה, לא צפויה אכזבה בגזרת הסאונד. אז נכון, הסאונד הפנימי בטלוויזיה הזאת לא יכול להתחרות במערכת טובה ועדיין הוא פשוט מצויין. סאונד עמוק, צליל עשיר, דיאלוג ברור ושמע שמגיע לעוצמה מאוד גבוהה (יחסית לטלוויזיה) מאפיינים את הרמקולים המובנים כאן ובשידורי טלוויזיה רגילים, לא יכולתי להרגיש כמעט הבדל ביניהם לבין הסונוס Beam שהיה מחובר לטלוויזיה בחלק מהזמן. כמובן שברגע שעוברים לשמוע מוסיקה או לצפות בסרטי אקשן למיניהם, ה- LG כבר מתקשה להתקרב לרמה של הסונוס ובכל זאת, הוא נשמע לא רע בכלל. בקיצור, אחלה סאונד!
סיכום
בגדול, ה- LG 65Nano095 היא טלוויזיה מצוינת. היא מציגה תמונה מצוינת, יש לה סאונד מצוין ומערכת ההפעלה שלה מלאה בכל טוב, למרות כמה חוסרים בולטים ואפליקציית פרטנר TV נוראית. הבעיה העיקרית שלה הוא המחיר. ב- 1,500 – 2,000 שקלים פחות, הייתי יכול להמליץ בפה מלא על המכשיר הזה, אבל במחיר הנוכחי, שהוא גבוה מדי ביחס לטלוויזיות שהן לא בהרבה פחות טובות ממנו וקרוב מדי במחיר לטלוויזיות טובות משמעותית, אני מעט מתקשה להמליץ על ההוצאה הזאת. עם זאת, מבלי להתייחס למחיר, מדובר באחלה טלוויזיה שכל מי שיקנה אותה בכל זאת, יהנה מכל רגע איתה.
אהבנו
- איכות תמונה מצויינת
- סאונד נפלא
- ביצועי ממשק המשתמש
אהבנו פחות
- ממשק עמוס מדי
- מחיר