אחד הדברים המעצבנים שמרבית יצרניות הסמארטפונים עושות הוא להתקין אפליקציות מטעמם, כאלה שהן בלתי ניתנות להסרה. אפליקציות אלה ידועות בשם Bloatware וכמעט כולם חוטאים בזה. כמה דוגמאות: אצל אפל זה דפדפן הספארי, שיאומי עם דפדפן, סמסונג עם חנות אפליקציות ועוד דוגמאות רבות אצלן ואצל יצרניות נוספות.
ממשלת הודו זיהתה את הנושא הזה ונקטה בפעולה כדי לאלץ את יצרני הסמארטפונים לפתוח את היכולת להסיר את כל האפליקציות המותקנות מראש. הממשלה מתכננת להקים מעבדה מורשית שתשלוט בסמארטפונים חדשים שיוצגו לשוק ההודי. המעבדה החדשה תוודא שכל סמארטפון חדש אשר מעוניין להגיע לשוק, יגיע עם האפשרות להסיר את האפליקציות אשר מותקנות מראש. ליצרניות תהיה שנה ליישם את ההוראה החדשה.
הפעולה בה נקטה ממשלת הודו מכוונת בעיקר אל עבר היצרניות הסיניות. כחלק מהמתח השורר בין שתי המעצמות, הודו פסלה למעלה מ- 300 אפליקציות סיניות, ביניהן טיקטוק. ההוראה החדשה היא שלב נוסף בהתגוששות בין הודו לסין.
מדוע אפליקציות אלה בעייתיות עבור המשתמשים?
- נפח אחסון – אפליקציות אלה תופסות נפח אחסון רצוי במכשירים, לעיתים בצורה מוגזמת.
- ביצועים – פעמים רבות אפליקציות אלה פועלות ברקע וגורמות לעומס על המעבד ולתצרוכת זרם גבוהה.
- עדכוני תוכנה – פעמים רבות היצרניות אינן טורחות לעדכן את האפליקציות בזמן, בין אם זה עדכוני אבטחה או עדכוני תוכנה כללים.
- אבטחה – כהמשך לסעיף הקודם, האפליקציות לעיתים אינן מעודכנות ומהוות נקודת חולשה לפגיעה במכשיר על ידי גורמים צד שלישי.
- חוויית משתמש – לא תמיד המשתמשים רוצים להשתמש באפליקציות המותקנות מראש ומעוניינים להשתמש רק באפליקציות שהם עובדים איתן. במצב כזה מותקנות כפל אפליקציות (כמו 2 דפדפנים שונים, 2 לוחות שונה שונים ועוד) וזה גורם לבלבול ועודף אפליקציות מיותרות.
- הסרת אפליקציות – אלו שבכל זאת מעוניינים להסיר את האפליקציות המותקנות מראש צריכים לפרוץ את הטלפון ולשחרר את נעילת המכשיר. דבר שכזה פוגע באבטחת המכשיר בצורה קשה.
כעת ניתן לקוות שאחרי ממשלת הודו, מדינות רבות יצטרפו למהלך, כולל ישראל.
מקור: Android.com
