ערב טוב קיסריה: סקירת אוזניות המוניטור beyerdynamic DT 30 IE

נכתב על ידי לובו ויזנר – זמר, יוצר וכתב טכנולוגיה

ה- beyerdynamic DT 30 IE הן אוזניות מוניטור מקצועיות שעולות 549 שקלים ומבטיחות להביא את טכנולוגיית ה- In-Ear גם למוזיקאים שלא ממלאים אצטדיונים. בתור מי שמבלה כבר שנים בשני צדי האוזנייה, גם ככתב טכנולוגיה, וגם כזמר רוק שמופיע כבר יותר מ- 20 שנה, לקחתי את ה- beyerdynamic DT 30 IE למקום שבו באמת אפשר לבדוק אותן: לחדר החזרות ולאולפן. והתוצאה גרמה לי להיזכר למה ברגע שמתרגלים לשיר עם In-Ear, קשה מאוד לחזור אחורה.

אני גם כתב טכנולוגיה כבר הרבה מאוד שנים וגם זמר בלהקת רוק שמופיעה כבר יותר מ- 20 שנה. בדרך כלל שני העולמות האלה חיים אצלי די בשלום, אבל כשאני מקבל אוזניות מוניטור לבדיקה, פתאום יש ביניהם התנגשות. כתב הטכנולוגיה שבי רוצה לדעת איזה דרייבר יש בפנים, מה טווח התדרים וכמה דציבלים הן מצליחות לבודד. הזמר שבי רוצה לדעת דבר אחד: אני שומע את עצמי או לא? ובסופו של דבר, מבחינתי זאת השאלה החשובה באמת.

תפסיק לצעוק, אתה לא שומע את עצמך

מי שלא שר על במה אולי לא מבין עד כמה היכולת לשמוע את עצמך משנה את הדרך שבה אתה שר. בהופעה עם מוניטורים רגילים, אותם רמקולים שמונחים על רצפת הבמה ומכוונים אל המוזיקאים, יש לא מעט משתנים. לפעמים המוניטור שלי חלש מדי. לפעמים הגיטרות חזקות מדי. לפעמים המתופף החליט שהוא ג'ון בונהם. ולפעמים פשוט כל הבמה כל כך רועשת שאני לא מצליח לשמוע את עצמי כמו שצריך.

ואז קורה בדרך כלל אחד משני דברים. או שניהם. הראשון: אני מתחיל לצעוק כדי לשמוע את עצמי. זו תגובה כמעט אינסטינקטיבית, והתוצאה היא שבסוף ההופעה אני יורד מהבמה בלי קול. השני גרוע לא פחות: אני מזייף. לא בגלל ששכחתי איך לשיר, אלא כי הרבה יותר קשה לשלוט בגובה ובדיוק של הקול כשאתה לא באמת שומע מה יוצא לך מהפה.

וכאן נכנס ה- In-Ear Monitor.

במקום לנסות לשמוע את המוניטור שנמצא מטר ממני בתוך כל הרעש שעל הבמה, אני מקבל את המיקס שלי ישירות לתוך האוזניים. פתאום אני שומע בדיוק את עצמי, את הגיטרה, את הבס, את הקלידים וכל דבר אחר שאני רוצה לקבל במוניטור. החוויה הזאת משנה את השירה. לפחות את שלי.

2.7 גרם של איכות

ה- beyerdynamic DT 30 IE הן דגם הכניסה החדש והנגיש יחסית של beyerdynamic לעולם המוניטור המקצועי. המחיר בישראל הוא 549 שקלים ביבוא רשמי של חברת ביקונקט, וזה הופך אותן לאפשרות מעניינת למוזיקאים שרוצים להיכנס לעולם ה- In-Ear בלי להוציא מיד אלפי שקלים.

בכל אוזנייה של beyerdynamic DT 30 IE נמצא דרייבר דינמי בקוטר 11 מ"מ, עם תגובת תדר של 5Hz עד 20kHz ועוצמה נומינלית של 111dB SPL. המבנה סגור והאוזניות מספקות בידוד רעשים פסיבי של עד 39dB.

והן קטנטנות: כל אוזנייה שוקלת 2.7 גרם בלבד, לא כולל המתאם והכבל. זה נתון טכני שמרגישים היטב בשימוש. אחרי שממקמים אותן נכון באוזן, די קל לשכוח שהן שם.

הן גם בנויות לחיים קצת פחות סטריליים מסלון ביתי. ל- beyerdynamic DT 30 IE יש תקן IP54 לעמידות בפני אבק והתזות מים, או, בתרגום למוזיקאים: זיעה. הרבה זיעה. הכבל מחוזק בקוולר, אורכו 1.4 מטר והוא מתחבר לאוזניות באמצעות מחברי MMCX, כך שאפשר לנתק ולהחליף אותו במקרה הצורך. וזה חשוב. ציוד במה נופל, נמשך, נדרך, נדחס לתיקים ועובר התעללות שגורמת אפילו לסמארטפון של ילד בן 12 להיראות כמו פריט מוזיאוני שמור.

סיליקון או קצף? אני במחנה הקצף

אוזניות beyerdynamic DT 30 IE מגיעות עם שלושה זוגות מתאמי סיליקון ושלושה זוגות מתאמי קצף, במידות S, M ו- L. בנוסף מקבלים קייס נשיאה ומסנני Cerumen להגנה מפני שעווה ולכלוך.

ההתאמה כאן קריטית. אוזניית In-Ear שלא יושבת ואוטמת נכון לא רק פחות נוחה, היא פשוט נשמעת פחות טוב. האיטום משפיע משמעותית על הסאונד, על הבס וכמובן על כמות הרעש החיצוני שחודרת פנימה. אני אישית מעדיף את מתאמי הקצף. הם נוחים לי יותר ובאוזניים שלי גם סיפקו איטום טוב יותר. אבל זה כבר מאוד אישי, ולכן טוב שיש אפשרות לבחור. הנוחות, בכל מקרה, מצוינת.

ופה מגיע משהו שהוא מבחינתי קצת יותר מורכב. מצד אחד, אני רוצה בידוד. כל הרעיון הוא להוריד את רעש הבמה ולאפשר לי לשמוע את המיקס שלי בצורה ברורה ומדויקת. מצד שני, אני זמר רוק. אני לא רוצה להיות מנותק מהקהל. קהל הוא חלק מההופעה. אני רוצה לשמוע אנשים שרים איתי, צועקים, מוחאים כפיים. אני צריך את זה כדי לקבל אנרגיה. הופעה שבה אני מרגיש כאילו סגרו אותי בתוך אקווריום אקוסטי היא אולי מדויקת יותר טכנית, אבל הרבה פחות כיפית.

ופה אהבתי מאוד את האיזון של ה-beyerdynamic DT 30 IE. רעש הרקע של הבמה מונמך משמעותית, אבל רעשים חזקים מהקהל: מחיאות כפיים, צעקות ותגובות, עדיין מצליחים לחדור. מבחינתי קיבלתי את הטוב משני העולמות: מספיק בידוד כדי לשמוע את עצמי כמו שצריך, בלי להרגיש שאני מופיע לבד בחדר.

איך מחברים את זה בכלל?

כאן כדאי לעשות סדר, במיוחד למי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם ה- In-Ear. ה- beyerdynamic DT 30 IE הן אוזניות חוטיות. אין בהן Bluetooth, סוללה או מערכת אלחוטית מובנית, וטוב שכך. במוניטור מקצועי אתה רוצה חיבור אמין ונטול השהיה.

בחדר החזרות ובאולפן אני פשוט מחבר אותן עם הכבל ליציאת המוניטור/אוזניות של המערכת. יש להן תקע 3.5 מ"מ רגיל, ובמידת הצורך משתמשים במתאם ל- 6.35 מ"מ. היצרן מציין במפורש שאפשר לחבר אותן גם לקונסולת מיקס וגם ל- Bodypack של מערכת אלחוטית.

בהופעה הסיפור קצת אחר. אני אוהב לזוז. למעשה, "לזוז" זו מילה עדינה. אני רוצה להיות מסוגל לרוץ מצד אחד של הבמה לצד השני בלי להיות מחובר בכבל למיקסר כמו כלב בטיול. לכן בהופעות אני משתמש במערכת מוניטור אלחוטית, שאותה צריך לרכוש בנפרד. האוזניות מתחברות ל- Bodypack, המקלט הקטן שיושב עליי, והמיקס מגיע אליו באופן אלחוטי מהמשדר. כלומר, חשוב להבין: 549 השקלים קונים את האוזניות, לא מערכת In-Ear אלחוטית שלמה. מי שכבר מחזיק מערכת אלחוטית פשוט מחבר אליה את ה- beyerdynamic DT 30 IE. מי שרוצה לעבור לסט-אפ אלחוטי מלא יצטרך להוסיף משדר ומקלט מתאימים.

לא לספה

ועכשיו לסאונד. ה- beyerdynamic DT 30 IE נשמעות נקי מאוד ומאוזן מאוד, אבל צריך להבין מה המטרה שלהן. אלה לא האוזניות שהייתי בוחר כדי לשכב על הספה, לעצום עיניים ולשמוע את Dark Side of the Moon בפעם ה- 4,327. אל תצפו לבס מנופח, לאפקט "וואו" או לתחושת תלת-ממד קולנועית. זה לא התפקיד שלהן. כשאני על במה אני לא רוצה אוזניות שגורמות למוזיקה להישמע יפה יותר. אני רוצה אוזניות שגורמות לה להישמע נכון יותר. אני רוצה לדעת מה הנגנים באמת מנגנים, איפה כל אחד נמצא במיקס, ובעיקר: לשמוע את השירה שלי בצורה מדויקת.

ופה הן מצוינות.

הקול שלי היה ברור, מפורט ונוכח בלי להשתלט על שאר המיקס. אני אוהב להוסיף קצת אפקט לשירה שלי במוניטור, מעט ריוורב, כדי שלא ארגיש שאני שר בתוך ארון, אבל מי שאוהב לקבל את הקול שלו יבש לחלוטין יקבל כאן תמונה מאוד מדויקת. לפעמים אפילו מדויקת מדי. כי מוניטור טוב לא משקר לך. אם זייפת, אתה תשמע את זה.

לא רק לזמרים

מכיוון שאני מגיע לבדיקה הזאת קודם כל מזווית של זמר, היה לי חשוב לא להחליט בשביל כל שאר חברי הלהקה שמנגנים בכלים. את האוזניות בדקתי ב- Studio Z של אלי זולטא, ושם העברתי אותן גם לנגנים להתנסות. גם התגובות שלהם היו טובות מאוד. הם אהבו את הניקיון, את ההפרדה ואת האיזון של הסאונד ובעיקר את העובדה שאפשר לשמוע את הכלי שלך בבירור בלי לאבד לחלוטין את שאר המיקס.

וזה לא במקרה. beyerdynamic מייעדת את ה- beyerdynamic DT 30 IE כ- All-Rounder, כלומר כדגם בעל כיוון ניטרלי יחסית שנועד להתאים לזמרים ולמגוון כלי נגינה, ולא לכלי ספציפי אחד.

ואז מצאתי חתיכת היסטוריה אצל זולטא

יש משהו נחמד במיוחד בלבדוק אוזניות beyerdynamic באולפן. החברה הגרמנית היא אחד השמות הוותיקים בעולם האודיו המקצועי, ואחד המוצרים האיקוניים שלה הוא ה- DT 100: אוזניות מוניטור גדולות, סגורות, שנראות היום כמעט כמו אביזר מסרט מדע בדיוני משנות השבעים. רק שהן עדיין מיוצרות. beyerdynamic מגדירה את ה- DT 100 כסטנדרט עולמי ותיק להקלטה ומוניטורינג באולפנים, בטלוויזיה, בקולנוע ובהופעות. הן גם מזוהות מאוד עם עידן ההקלטות האנלוגי הבריטי ועם אולפנים אגדיים כמו Abbey Road, המקום שבו הביטלס הקליטו חלק עצום מהמוזיקה ששינתה את העולם. קיימים גם תיעודים היסטוריים של DT 100 על האוזניים של פול מקרטני.

ואז, באמצע הבדיקה אצל זולטא, אני מסתכל הצידה ורואה זוג DT 100. ברור שהייתי חייב לצלם. זה אולי פרט נוסטלגי קטן, אבל הוא מספר יפה את הסיפור של beyerdynamic: מצד אחד אוזניות מוניטור ענקיות שהפכו לאייקון אולפני, ומהצד השני שתי אוזניות In-Ear זעירות במשקל 2.7 גרם כל אחת כמו ה-beyerdynamic DT 30 IE. אותו רעיון בסיסי. בערך חמישים שנה של אבולוציה.

גרמניות. בערך

beyerdynamic היא חברה גרמנית ותיקה עם מסורת של יותר ממאה שנה בתחום האודיו המקצועי. ה- beyerdynamic DT 30 IE עצמן מיוצרות בסין, בניגוד לדגמי המוניטור היקרים יותר של החברה שמיוצרים בגרמניה. האם זה מפריע לי? לא ממש. היי, גם האייפון שלי מיוצר בסין. מבחינתי השאלה החשובה היא לא איפה עומד העובד שמרכיב את המוצר, אלא מי תכנן אותו, מי עשה את ההנדסה, מי הגדיר את הסטנדרטים ומי אחראי על בקרת האיכות וה- beyerdynamic DT 30 IE מרגישות לגמרי כמו מוצר beyerdynamic.

ויש גם ליגה מעל למי שרוצה להשקיע יותר, יש ל- beyerdynamic גם את סדרת DT 7X IE, שאותה נשאיר לסקירה נפרדת.

ושם הסיפור כבר שונה: במקום לייצר All-Rounder אחד שמתאים לכולם, החברה פיתחה דגמים בעלי חתימות סאונד שונות, המכוונות לסוגים שונים של מוזיקאים. בין השאר יש דגם המותאם במיוחד לזמרים וגיטריסטים, ואחרים לבסיסטים ומתופפים, קלידים וכלים נוספים. הם יקרים יותר, מתקדמים יותר ומיוצרים בגרמניה.

אבל זה גם בדיוק מה שהופך את ה- beyerdynamic DT 30 IE למעניינות: הן לא מנסות להיות הפסגה של הקטלוג. במחיר שלהן, הן מנסות לתת למוזיקאי עובד אוזניית מוניטור מקצועית, נוחה, עמידה ומאוזנת במחיר שאפשר לחיות איתו. ולדעתי הן מצליחות.

לסיכום: ערב טוב קיסריה

אז האם ה- beyerdynamic DT 30 IE יהפכו אתכם לזמרים טובים יותר? לא, אבל הן בהחלט יכולות לעזור לכם לשיר טוב יותר. מבחינתי, היכולת לשמוע את עצמי בצורה ברורה ומדויקת בלי להילחם בווליום של הבמה, בלי לדחוף את הקול רק כדי לשמוע אותו ובלי לנחש אם אני בכלל פוגע בתו, היא לא גימיק טכנולוגי, היא כלי עבודה. תוסיפו לזה נוחות מצוינת, בידוד טוב מאוד, כבל שניתן להחלפה, עמידות IP54 ומחיר של 549 שקלים, וקיבלתם נקודת כניסה מצוינת לעולם ה-In-Ear המקצועי עם ה- beyerdynamic DT 30 IE.

ואם יום אחד יגיע הטלפון ויגידו לי "לובו, הערב קיסריה"? אני מוכן.

טוב, לפחות מבחינת האוזניות.