ג׳וני דפ בתפקיד קפטן ג’ק ספארו, דמות שרבים יכנו ׳תפקיד חייו׳, מצליח (בפעם החמישית) לסחוף אותנו לתוך חוויה רב-חושית בליווי צוות שחקנים מוכשר, פס-קול מהונדס היטב המחמיא לחוויה הוויזואלית, ואם כבר בוויזואליות עסקינן – מדובר ביצירה עטורת CGI עטופה בתלת מימד מהפנט כיאה לסרט המתוקצב בכ-230 מיליון דולרים.
כנראה שלא נצטרך לעבוד קשה כדי לשכנע את חובבי הז’אנר שזהו סרט חובה שלדלג עליו גובל בפשע של ממש, הם כבר יודעים וכנראה גם ישמחו לספר לכם על כל הניואנסים הקטנים והרמיזות לסצנות מסרטים קודמים בסדרה. הבשורה המשמחת היא שגם אם חייתם מתחת לסלע מאז הופעתו של הסרט הראשון (קללת הפנינה השחורה, 2003) ולא צפיתם באף אחד מהסרטים בסדרה (תתביישו לכם…) – עדיין צפויה לכם חוויה מרתקת ועמוסה בכל טוב.
הסרט עוטף את הצופה בחוויה תלת מימדית של אקשן, מתח, אימה וכמובן – קומדיה, מהרגע שהסרט מתחיל ועד הכתוביות בקושי תצליחו להסית את המבט מהמסך – ברגעים מסוימים זה מרגיש כאילו הסרט ממש מצפה מכם לעצור את הנשימה יחד עם הדמויות שבדיוק נלחמות בחצאי-פיראטים או מנסים בכל כוחם לצוף על סירת קש רעועה בזמן שכרישים זומבים מנסים להטביע אותה.
בפן הטכני, מדובר על יצירת מופת שהאלמנטים הגרפיים המוצגים בה יעמדו בכבוד ועם ראש מורם לצד סרטים כמו רובוטריקים ואקס-מן מבלי להניד עפעף, החל מאנימציית שחפים רשעים בשמיים שספק אם תצליחו להבדיל בכלל אם אכן צולמו שחפים אמיתיים או נוצרו ע״י אנימטורים מהשורה הראשונה (ספוילר: לא צולמו) וכלה במקצועני CGI שהצליחו להנדס סצנה שלמה בה ג׳וני דפ משחק את עצמו בגיל 20 ונראה בגיל 20 ממש כאילו צמד הבמאים (רונינג וסנדברג) חזו את העתיד וצילמו סצנה אחת לפני 33 שנה.
הסרט מומלץ בחום לכל חובבי הז׳אנר ופשוט חובה לצפות אם אהבתם סרטים קודמים בסדרה, בדיוק מסוג הסרטים ששווה לצאת מהבית ולהגיע לקולנוע עבורם.