בתור חובב סרטי קומיקס מושבע, ואחרי שצפיתי בקולנוע בכל סרטי הקומיקס מבוססי מארוול, האכזבה כואבת - אם הייתי יכול לחזור בזמן הייתי בוחר ב-ונום להיות הסרט הראשון של מארוול בו לא אצפה בכלל.
גילוי נאות - גם את דדפול (1 ו-2) לא אהבתי, אך בזמן שדדפול היה מלא בהומור עצמי מודע לעצמו והסיבה שלא התחברתי הייתה שפשוט לא מצאתי את ההומור מצחיק, את ונום לא אהבתי המשחק, העלילה, הקצב, הצילום והאקשן היו פשוט גרועים. גרועים בקטע לא מודע לעצמו. גרועים בקטע שגורם לך לתהות איך אפשר להשקיע כל כך הרבה כסף (100 מיליון דולר) ועדיין לעשות סרט כה גרוע.
גיבור הסיפור של ונום הוא העיתונאי אדי ברוק המגולם ע"י תום הארדי. אדי הוא עיתונאי צעיר ומרדן שנוהג לבקר את הממשל והחברות הגדולות במשק האמריקאי. העלילה מתרחשת בסן-פרנסיסקו המודרנית לאחר שאחת ממעבורות החלל של תאגיד LIFE מתרסקת. המעבורת החזירה לכדור הארץ מספר אורגניזימים שנמצאו בחלל, סימביוטים - צורות חיים צמיגיות הזקוקות לפונדקאי אנושי כדי לשרוד על כדור הארץ.
אחת החברות שאדי ברוק נוהג לבקר היא אותו תאגיד LIFE אשר בראשו עומד קרלטון דרייק (מזכיר מאוד את לקס לותר מסופרמן). בהנהגתו של דרייק תאגיד LIFE עורך ניסויים מזעזעים בשאיפה למצוא צימוד אנושי מתאים לאורגניזמים החלליים. LONG STORY SHORT - אחד האורגניזמים נצמד לאדי ברוק ובכך מתחיל סיפורו של ונום.
מכירים את זה שרוב סרטי הקומיקס של DC גרועים (סופרמן, ליגת הצדק…)? אז ונום נופל קורבן לאלמנטים דומים הפוגמים לחלוטין ביכולת ליהנות ממנו. אם במקרה צפיתם בסרט 'סופרמן: איש הפלדה' מ-2013, צפוייה לכם חוויה דומה (למרות שאפילו הביקורות לסופרמן היו מחמיאות יותר).
אז למה הסרט כל כך גרוע?
ראשית הקצב. עוד לא נתקלתי בדבר כזה. במהלך האקספוזיציה לסיפור של ונום מתרחשים כל-כך הרבה אירועים במקביל ומתקבלת תחושה של "תפסת מרובה, לא תפסת". מעבורת חלל מתרסקת, חייזר משתלט על גוף אדם, גיבור הסרט (אדי ברוק אותו מגלם תום הארדי) בדייט עם החברה, סצנת סקס, סצנת רכיבה על אופנוע, סכסוך עם המיליונר הרשע של הסרט (סוג של לקס לותר), פיטורין, התפרקות החיים הנורמטיבים של הגיבור… כל זה קורה במקבץ של סצנות מהירות ורדודות, ללא חוט מקשר ברור.
התסריט. וואו, פשוט זלזול באינטליגנציה של הצופים - כמה אפשר לרדד את התוכן של הסיפור? דוגמא אחת. שתי דמויות יחסית מרכזיות מוצאות את עצמן בבית חולים עם האורגניזם החייזרי בחדר הצמוד עם מחיצת זכוכית פשוטה המפרידה בינהם. הם אדישים לחלוטין לעובדה שהחייזר יכול לברוח או לתקוף אותם וממשיכים בדיאלוג בנאלי, כשברקע המסך אנו חוזים בחייזר בורח מהחדר.
לאחר כ-10 שניות של שיחה האישה מביטה לחדר והבעת בהלה מתפשטת על פניה תוך כדי שהיא סורקת את החדר בחיפוש אחר החייזר ועד שההבנה שהחייזר הצליח לברוח מהחדר מכה בה. בקיצור - הסרט מלא בסצנות מטופשות בסגנון סרטי אימה סוג ז'.
האקשן - מעפן ולא מרגש. אחת מסצנות האקשן הארוכות היא מרדף ברחבי סן פרנסיסקו במהלכה בריונים רודפים אחר גיבורנו הרכוב על אופנוע. הם אשכרה שולחים אחריו רחפני נפץ (כן זו לא בדיחה, משום מה הם חשבו שרחפנים זה דבר מגניב) שמפספסים את גיבורנו שוב ושוב מסיבה לא ברורה.
בסצנות אחרות אדי ברוק (כש-ונום כבר בתוכו) שובר דלתות ומטפס על עצים כשהוא כלל לא מבין מה קורה לו (כנראה שהיה לו קשה להבין שיש חייזר בתוכו גם לאחר שהגיע לסקר ניסויים בבני אדם ושילובם עם חייזרים).
את הסרט ביים רובן פלטשר, הבמאי של זומבילנד הגאוני, עובדה שגרמה לי להגיע עם צפייה גדולה לסרט ועקב כך העצימה את אכזבתי. התסריטאים הם ג'ף פינקר וסקוט רוזנברג (לא מוכרים במיוחד) עם רפטואר סרטים כושלים הכולל מספר סרטי ניקולס קייג' בינוניים ואת "המגדל האפל" (שיצא בשנה שעברה ושמעתי עליו רק ביקורות מזעזעות).
כאמור להעיל השחקן הראשי הוא תום הארדי, ששיחק ב"דנקירק" (2017) ובאחד מסרטי הלחימה האהובים עלי - "לוחם" מ-2011. בתפקיד בת הזוג משחקת מישל ווילאמס עם רפטואר יחסית מרשים הכולל את "בלו -וולווט" ו"מנצסטר ליד הים". גם הארדי וגם ווילאמס איכזבו לחלוטין עם משחק רדוד וחסר עומק.
בנוסף, צפיתי בסרט באולם IMAX 3D ב-YES PLANET בראשון לציון, ובניגוד לחווית התלת מימד החיובית מאוד שהייתה לי ב-'משימה בלתי אפשרית', ב-ונום גם חווית הצפייה עצמה הייתה בינונית. ענפים, קוצים, פיצוצים - כל אלו 'חולפים' קרוב מדי לעיני הצופה באופן שפוגם בחווית הצפייה ועשוי לגרום לכאב ראש.
שורה תחתונה - חבל לבזבז את הזמן והכסף שלכם על סרט כזה. בא לכם בכל זאת להבין מה קורה ב-ונום? צפו בטריילר ואז תלכו לראות סרט אחר.
