ביקורת סרט: "ההונאה הגדולה" מבטיח תככים וסקרנות חסרת מעצורים לנושא שרבים היו מדגלים עליו, מן הסתם, כיוון שהוא נושא כלכלי ומסובך • יחד עם זאת, זהו סרט צנוע, מופשט ומצולם יפהפה
בסרטים נהדרים ("הרשת החברתית"), ואפילו בסרטים פחות טובים ("האשליה"), ג'סי אייזנברג מצטיין לגלם דמות של גאון עם בעיות חברתיות הנאבק במתחרים רבים. לכן, אין זה מפתיע שאייזנברג עושה עבודה מצויינת כשהוא חוזר לאזור הנוחות שלו במותחן הפיננסי, השאפתני אך לא עקבי או תמיד אחיד ברמתו: "ההונאה הגדולה".
זהו סרט מיוחד ומוזר, שיש בו תחושה של 'מבוסס על סיפור אמיתי' - אך למרות שהמסגרת הבסיסית עוסקת בנושא מסחר במהירות גבוהה, "ההונאה הגדולה" בדיוני לחלוטין.
הסיפור מתחיל באוקטובר 2011 (ציר זמן כה ספציפי, שבהחלט תורם לאווירה כי 'הסיפור האמיתי'). הבחור החולמני, וינסנט (אייזנברג), ובן דודו הגאון - אנטון (אלכסנדר סקארסגרד, ממושקף וקירח - ולמעשה קשה מאוד לזהותו), עובדים עבור חברת סחר המנוהלת על ידי אווה טורז (סלמה הייק) אשר עם רעמת השיער שלה נראית כמו גנרל בכיר בסרט גיבורי על. החברה של אווה מתמחה בסחר יתר במניות ובסחורות. אם הצוות שלה יכול להשיג יתרון קל כמו של אלפית השנייה (הזמן שלוקח לציפור יונק לנפנף בכנפיה פעם אחת בלבד – שם הסרט בלועזית), פירוש הדבר יהיה רווח במאות מיליוני דולר. וינסנט מאמין שהוא הצליח למצוא תוכנית לפיצוח הקוד הזה - והוא משכנע את אנטון להצטרף אליו לפרוש מהחברה כדי שיוכלו לרדוף אחרי החלום בכוחות עצמם.
התסריטאי והבמאי של "ההונאה הגדולה", קים נגוין, פורש בחוכמה את הסיפור כסרט שוד, בעוד וינסנט מתמודד בכל צעד ושעל בתוכנית שלו - בין אם זה אומר לבצע עסקאות עם כ-54 צוותים כדי לקדוח ולחפור לאורך המסלול או לשוחח עם משקיע כדי להביא 15 מיליון דולר נוספים לפרויקט.
יש הרבה מהכל בסרט – מסצנות טבע במלוא הדרם - נחלים צלולים, הרים מלכותיים, עלים המתפרצים בצבעי סתיו - בניגוד למכונות כבדות פולשניות הקורעות את האדמה. שלא לדבר על סצנה בה אנטון משתמש באנלוגיה על חקלאות כדי להסביר את הפרויקט למלצרית, וכשהמלצרית שואלת מה היו מקבלים החקלאים מכל התוכנית הזו, אנטון אומר,'כלום. הם לא רלוונטיים מבחינה מתמטית'.
הצילום של ניקולס בולדוק משחק בין המרחבים שבמערב התיכון של אמריקה עם הנוף המתפתל של כבלי מחשבים; מנהרה תת קרקעית; כבישים דקים העוברים ביערות צפופים הופכים לכבלי הנתונים עליהם אנו מסתמכים כעת לתקשורת. העריכה, מאת ניקולאס צ'אודורג' ו-ארתור טרנובסקי, מלוטשת באופן דומה, עם חיתוכים מהירים וקפיצות זמן המדגישות את קצב ההתקדמות הבלתי פוסק - והעובדה שמדובר במעברים בולטים מן החדש לישן.
בסופו של דבר, הסרט "ההונאה הגדולה" מבטיח תככים וסקרנות חסרת מעצורים לנושא שרבים היו מדגלים עליו, מן הסתם, כיוון שהוא נושא כלכלי ומסובך יחד עם זאת, זהו סרט צנוע, מופשט וברור - שמגיע לו קהל רחב. אגדה מיוחדת, אבל בהחלט מסקרנת.
