דמיינו לעצמכם שאתם יושבים לצד המגרש כל כך קרוב עד שאתם יכולים לראות את אגלי הזיעה מחליקים במורד שריריהם של השחקנים הרצים על המגרש. דמיינו לעצמכם שאתם רואים את זריקת הכדור של השחקן מכל זווית שאפשר להעלות על הדעת או שומעים את החריקות של תריסר זוגות סניקרס על רצפת המגרש. אבל אתם בכלל לא באצטדיון. אתם יושבים על הספה בבית.
טכנולוגיות מציאות וירטואלית ו-360 מעלות הופכות את האוהדים מצופים למשתתפים. בעוד שבעבר הקהל היה פסיבי וצרך את האירוע הספורטיבי, כעת הוא הופך למשתתף פעיל בחוויית המשחק.
במקום רק לצפות בשידור רגיל בטלוויזיה, שבו הצופים רואים את מה שהצלמים רואים, הקהל יוכל לרכוש “כרטיס וירטואלי” שיעניק לו חווית מציאות וירטואלית שאינה דומה כלל לצפייה במשחק מהיציע או בטלוויזיה. עבור חברות הכבלים, המדיה והטלוויזיה מדובר ברובד חדש של בידור שהן יכולות להציע לצופים. עבור האוהדים, מדובר בהזמנה להרגיש את האנרגיה שעל המגרש מבלי להיות נוכחים באירוע.
למעשה מה שקורה הוא העברת השליטה ואפשרות הבחירה לאוהדים. האם הם רוצים לעבור מזווית לזווית, ממצלמה למצלמה וממושב למושב או שהם רוצים להתרווח בכורסה ופשוט ליהנות מהפקת VR שלמה. הטכנולוגיה מבוססת על פיתוח של חברה ישראלית שאינטל רכשה אשתקד בשם ריפליי, ומעבר להעשרת חווית הצפיה בנקודת מבט ייחודית שלא התאפשרה מעולם עד היום, ההילוכים החוזרים מנקודת המבט של השחקן העניקו רובד נוסף גם עבור הפרשנים באולפן, שיוכלו להסביר באמצעותו את המהלכים השונים במשחק.
מדובר בשכלול של הטכנולוגיה הנקראת Intel FreeD. עד היום נעשה בטכנולוגיה הזו שימוש כדי “להקפיא” רגע במשחק ולהציג אותו בהילוך חוזר מכל זווית צילום אפשרית. הילוכים חוזרים כאלה הופקו ושודרו במשחקי כדורסל של ה-NBA, משחקי פוטבול של ה-NFL, משחקי בייסבול של ה-MLB ולאחרונה גם שולבו במשחקי כדורגל של ברצלונה וריאל מדריד מהליגה הספרדית.
איך עובדת הטכנולוגיה? מהפיכת ה-VR וההילוכים החוזרים הזאת מאפשרת בזכות 38 מצלמות באיכות גבוהה שמותקנות סביב המגרש ומערכת מחשוב מתקדמת שהופכת את הצילום הדו-מימדי לתמונה תלת-מימדית הניתנת לשליטה. את ההליכים החוזרים מייצרת המערכת תוך כדי השידור החי, והם זמינים כדקה עד דקה וחצי מרגע התרחשות המהלך על המגרש. כל הילוך חוזר שכזה נמשך בין 30-15 שניות והוא כולל כ-1 טרבייט של נתונים.
ההילוכים החוזרים של Be The Player – כמו גם אלה של Intel FreeD 360 עושים שימוש באותן 38 מצלמות הממוקמות במרומי האיצטדיון. הן אלה שמייצרות את נקודת המבט של השחקן ואין שימוש במצלמות המותקנות על קסדות השחקנים או על חולצותיהם.
ומה עם משקפי VR? באליפות המכללות האוהדים יכלו להוריד את אפליקציית NCAA March Madness Live VR המנוהלת על-ידי טרנר ספורטס מחנות האפליקציות של Oculus. מחירי כרטיסי הפרמיום נעו מרמת “סילבר” (1.99 דולר למשחק) שבה האוהדים יושבים בנקודה וירטואלית סטטית במגרש ומקבלים שידור חי ב-180 מעלות, ל”גולד” (2.99 דולר למשחק או 7.99 דולר לכל ששת המשחקים), שהיא שידור VR בהפקה מלאה המעניק לצופים תחושה שהם יושבים לצד המגרש ורואים זוויות שונות של המצלמות, כל זאת עם סאונד חי ופרשנות לאורך כל המשחק.
האפליקציה גם מעניקה גישה למערך שידורים מלא של כל הטורניר עם קטעי וידיאו של הרגעים הגדולים בכל משחק, נתונים סטטיסטיים ותוצאות. על מנת לצלם את המשחק במציאות וירטואלית, שבעה כני מצלמות, אשר כל אחד מהם מצויד בשישה זוגות של עדשות (או 12 מצלמות) מוצבים במקומות שונים סביב המגרש. הכל – החל מהצבע, העריכה והקידוד נעשים באתר תוך כדי המשחק. לאחר מכן נשלח הפיד לענן ומשם לאוהדים על גבי האינטרנט, בזמן אמת
חברות הטכנולוגיה יכולות בזכות VR להראות לאוהדים כל זווית אפשרית של משחק בלתי נשכח, את העבירה ששינתה את המשחק או את הקליעה האחרונה שנזרקה אל הסל עם שריקת הסיום,” אומר פרסיון פיליפס, מנהל פיתוח עסקי של קבוצת הספורט של אינטל. לכידת הרגע מכל זווית אינה הישג של מה בכך. במשך חודש ימים פיליפס ואנשיו הכינו את האצטדיון של אוניברסיטת פיניקס, בו נערך משחק הגמר של אליפות המכללות, והתקינו בו 28 מצלמות K5 בעלות רזולוציה גבוהה במיוחד ופרסו 8 קילומטרים של כבלים סיב אופטיים.
בין אם זו טכנולוגיית מציאות מדומה או 360 מעלות, הדרך שבה העולם צופה בשידורי ספורט חיים משתנה והופכת לאופפת וחווייתית, אומר פיליפס. מציאות וירטואלית היא הגל הבא של מעורבות הצופים בשידורי ספורט חיים ומאפשרת לבעלי התכנים ליצור חוויות חדשות לחלוטין בנוסף להיצע ההפקות הרגיל.