מה דרוש לסרט כדי שאפשר יהיה להכתיר אותו כסרט טוב? שחקנים מקצועיים שהוכיחו את עצמם, עלילה מעניינת ולא בנאלית ואם אפשר, גם פסקול קטלני. הסרט בייבי דרייבר (Baby Driver), במקרה, מורכב מכל המרכיבים הנחוצים לו על מנת שנוכל לקרוא לו “הסרט הטוב ביותר של קיץ 2017”. הבעיה היחידה בכל הסיפור היא – שהוא פשוט לא כזה. ומה הסיבה לכך, אתם שואלים? ובכן, העניין פשוט מאוד – השילוב בין כל מה שציינתי לא בדיוק עובד כאן. אומנם כל אלמנט בסרט בפני עצמו הוא נהדר, אך כאשר מחברים את כולם יחד, לא ניתן לומר שמתקבל משהו ראוי.
סרט עלילתי או וידאו קליפ?
תאונת דרכים שעבר בגיל צעיר השאירה את בייבי (אנסל אלגורט, “אשמת הכוכבים”) עם זמזום תמידי באוזניים ועם הצורך לשמוע מוזיקה כדי לתפקד בחיי היום-יום. בזכות ה”לקות” הזאת הוא מועסק (שלא מרצון) כנהג שודים על ידי ראש ארגון פשע בשם דוק (קווין ספייסי, “בית הקלפים”) כדי לשלם חוב שחייב לו. בד בבד עם עבודתו המסוכנת, בייבי מתאהב במלצרית בשם דבורה (לילי ג’יימס, “סינדרלה”) ומתפתח ביניהם סיפור אהבה. לאחר שהוא מסיים לשלם את חובו, בייבי בטוח שסיים עם חיי הפשע לנצח, אך לדוק יש תוכניות אחרות עבורו. בלית ברירה, בייבי יוצא לשוד נוסף יחד עם חבורת פושעים – המורכבות מבאדי (ג’ון האם, “מד מן”), באטס (ג’יימי פוקס, “ג’אנגו ללא מעצורים”) ודארלינג (אייזה גונזלס) – שוד אשר ישפיע על חייו בצורה שהוא לא יכול לתאר לעצמו.
על הנייר זה נשמע כמו סרט שהייתי ממליצה לכם לראות בחום. במבחן המציאות, הוא פשוט לא עומד בציפיות. וכמה ציפיות היו ממנו. הסרט מתחיל בצורה מבטיחה, אבל במהירות מדרדר לבליל מוזר שמורכב מסרט אקשן, פשע, קומדיה ומשהו על גבול המיוזיקל, מעורבב עם סצנות שמזכירות יותר מקבץ של וידאו קליפים עם קשר רופף ביניהם מאשר סרט אחד רציף וקוהרנטי. תתפלאו, אבל במקרים מסוימים מאוד השילוב הזה יכול להצליח, אבל לא כל אחד הוא קוונטין טרנטינו, בייחוד לא אדגר רייט, במאי הסרט. האדם שאחראי לסרטים המצוינים “האקסים של החברה שלי – סקוט פילגרים נגד העולם” ו-“סוף העולם” לא מצליח להתעלות על עצמו ולשחזר את ההצלחה גם הפעם.
דמויות חסרות היגיון
אין לי טענות כלפי השחקנים הנהדרים, באמת שלא. אבל גם השחקן המוכשר ביותר לא יעזור אם הטקסטים שהוא אומר נשמעים גרוע והדמות שאותה הוא מגלם חסרת כל היגיון. הדמות הבולטת ביותר בחוסר הקוהרנטיות שלה זוהי דמותו של בייבי. אין ספק כי אלגורט הוא שחקן טוב, אבל הוא לא הצליח לגרום לי להתחבר לבייבי. הדבר שהכי הפריע לי בו הוא חוסר העקביות שלו – פעם הוא נער סגור ומופנם שממעט בדיבור ופעם הוא פלרטטן מקצועי שיודע בדיוק איך לדבר עם דבורה ואיך להקסים אותה.
ואפרופו דבורה, המלצרית החביבה. הדמות שלה עושה פעולות לא הגיוניות לאורך כל הסרט ועד כמה שהייתי רוצה להאמין שיש מאחוריהן הסבר רציונלי כלשהו, אני חושבת שהסיבה היחידה שהיא בכלל שם היא פשוט כדי להוסיף נופך רומנטי לסרט ולגרום לו להיות קליל יותר. בכלל, סיפור האהבה המופרך שאנחנו עדים לו מזכיר במידה מסוימת סיפורי אהבה מסרטים ישנים. זה אולי נשמע טוב, אבל בהתחשב בעובדה שהסרט מתרחש בשנות האלפיים ולא שנות החמישים של המאה הקודמת, הרומנטיקה המוגזמת הזאת פשוט לא משתלבת היטב בסרט.
גם הדמויות של באדי, באטס ודארלינג לוקות בחסר. לא זכור לי שאי פעם ראיתי חבורת פושעים כל כך רהוטה. וראיתי הרבה פושעים על מסך הקולנוע. אני לא אומרת שהם צריכים לגלם בהכרח את הסטראוטיפים הרגילים שאנחנו נתקלים בהם כמעט בכל סרט, אבל רמת התחכום וצורת הדיבור שלהם פשוט לא אמינים, וזאת בלשון המעטה. זה נראה כאילו היה כאן ניסיון ליצור קומדיית פשע מודעת לעצמה, אבל התוצאה מוגזמת ומגוחכת. כאשר הסרט לא אמין בשום צורה, שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
האחרון שתליתי בו את תקוותיי היה קווין ספייסי, פרנק אנדרווד, אם תרצו. ובאמת, עד לרגע מסוים בסוף הסרט, הוא לא אכזב. הוא היה קר, מחושב ועם זאת משעשע, אבל משהו היה חייב להתקלקל וגם הדמות שלו הפכה בן-רגע לבדיחה מהלכת ואיבדה את טיפת האמינות האחרונה שהייתה לי כלפיה. וחבל. בגלל שהדמות של דוק מניעה את כל שאר הדמויות האחרות בסרט לפעולה ואף שולטת בהם. מה שכן אוכל לציין לטובתו של ספייסי, זהו התזמון הקומי שלו, שהיה מצוין, אבל, כאמור, לא מספיק כדי לחפות על שאר החולשות של דמותו.
פסקול קטלני מידי
אין עוררין על כך שלסרט יש פסקול מוצלח מאוד. אך האם זה מספיק? לא ממש. כשהסרט שם את מבטחיו במוזיקה – ואנחנו לא מדברים פה על מיוזיקל – אי אפשר באמת לצפות שזה יעבוד. המוזיקה נועדה כדי ללוות את הסרט, לא להיות הסרט. לא ניתן להעביר עלילה של סרט אקשן באמצעות שירים בלבד. אה, ובעזרת כמה סצנות מושקעות בטירוף, אך חסרות כל היגיון.
ובעוד שהקונספט של הסרט נשמע מבטיח, המציאות דיי מאכזבת. הסרט יכול היה בקלות להשתרבב לרשימת הסרטים שכדאי לכם לראות הקיץ, אבל תסריט לא מהודק, הסתמכות רבה מידי על הפסקול והתקווה שהוא יעשה את העבודה, הביאו לתוצאה מביכה למדי. אז לא, כל ההייפ סביב הסרט ממש לא מוצדק. ובכנות, למה אפשר לצפות מסרט שהשם שלו הוא בייבי דרייבר?