ביום שלישי (31.10) הוזמנו להקרנת הבכורה של הסרט “תור: ראגנארוק”, במתחם יס פלנט בראשל”צ. אחרי שאולם ה-IMAX האדיר הצליח להכיל את האורחים, רעשי פופקורן ונאצ’וס הציפו את החלל ומשקפי התלת מימד כבר הורכבו, הסרט השלישי של גיבור העל מאסגארד יצא לדרך. נתחיל מהסוף דווקא: כיף לגלות שהיקום הקולנועי של מארוול לא מספיק להפתיע ולחדש. מדובר בסרט המשעשע והמקורי ביותר ברצף הסרטים המצוין שיצא מבית חברת הקומיקס המפורסמת, וכנראה גם הפחות רציני מבין שני קודמיו במסגרת הטרילוגיה.
גיבור הסרט תור, המגולם על ידי כריס המסוורת’, הופכת לקומית ומגוחכת למדי; במהלך הסרט אל הרעם מתרסק, אזוק, מחושמל, מאבד הכרה, מוטל לרצפה אינספור פעמים ובהחלט שובר את הדמות הרשמית והמלכותית שהתרגלנו להכיר בסרטיו האחרונים. זה לאו דווקא רע: תור הופך לאנושי ואותנטי להחריד, כזה שאפשר להיות החבר הכי טוב שלו לרגעים מסוימים. שאר הדמויות נפלאות; קייט בלאנשט הנהדרת, המגלמת את אלת המוות אלה, ממשיכה להוכיח שהזמן לא חל עליה ונראית מדהימה ומאיימת מתמיד. טום הידלסטון, בתפקיד לוקי אחיו של תור, משחק עדיין את אותה דמות ערמומית שקשה לסמוך עליה, לא משנה כמה נתעקש לנסות, וכמובן, חביב הקהל מארק רופאלו, שמשחק את ברוס באנר המדען המבריק והשלומיאלי שמתעצבן והופך לענק הירוק – עוד דמות שפיתחה אופי עשיר מהפעם האחרונה שצפינו בה על המסך הגדול.
הבמאי הניו-זילנדי טאיקה וואטיטי, שלא חתום על יותר מדי להיטים, יצר את כאן את אחת ההפתעות הכיפיות של השנה הנוכחית. סיפור קליל ולא מחייב, רווי אקשן ואפקטים, משולב בדמויות מעניינות, לוקיישנים מהפנטים וסצנות שפשוט מהנה לצפות בהן, הופכים את “תור: ראגנארוק” לסרט שפשוט חובה לראות, גם אם אינכם מעריצי קומיקס כבדים. פשוט כי סרט כל כך כיפי וקומי להפליא אסור להחמיץ.