ביקורת סרט - "צעצוע של סיפור 4" עשיר ברגש ובהומור עדין, ומוציא את הצופים להרפתקה נוספת עם וודי והכנופייה, עת הוא חוקר נושאים מרטיטי לב וקרביים באמצעות צעצועים חדשים וישנים
בשנת 1995, אולפני ההנפשה הצעירים - פיקסאר, הוציאו לאקרנים את סרטם הראשון: "צעצוע של סיפור". מאז, האולפנים הפכו למפעל עצום המייצר סרטים מונפשים איכותיים, שאף מתחרים ומאיימים על החברה שמחזיקה בהם – דיסני. למרות שפיקסאר ידועה בסרטים המקוריים שלה, "צעצוע של סיפור" הוא הנכס היקר והמוכר ביותר של האולפן, כשדור שלם של ילדים גדל, מכיר ומוקיר את וודי, באז ואנדי. לאחר "צעצוע של סיפור 2" בשנת 1999, וכן פרק מסכם ב-"צעצוע של סיפור 3" בשנת 2010, פיקסאר שוב יוצרת הנחת יסוד שבה צעצועים מתעוררים לחיים בסרט "צעצוע של סיפור 4". "צעצוע של סיפור 3" סיכם את סיפור הצעצועים עם אנדי, והסתיים ברגע שהוא העביר את הצעצועים שלו לבוני הצעירה, ועל כן מטרתם התחדשה. עם זאת, "סיפור של צעצוע 4" עשיר ברגש ובהומור עדין, ומוציא את הצופים להרפתקה נוספת עם וודי והכנופייה, עת הוא חוקר נושאים מרטיטי לב וקרביים באמצעות צעצועים חדשים וישנים.
בסרט רואים את וודי (קולו של טום הנקס בלועזית ו-דרור קרן בעברית) נאבק לקבל את העובדה כי בוני כבר לא רוצה לשחק איתו, ובמאמץ לעשות כל מה שביכולתו עבור הילדה 'שבטיפולו', הוא לוקח על עצמו את המשימה להגן על הצעצוע החדש והאהוב עליה: פורקי / מזלגוני (טוני הייל באנגלית ו-דני לשמן בעברית). קל יותר להגיד מאשר לעשות, אולם וודי מסרב לעזרתם של הצעצועים האחרים מכנופייתו, כמו באז שנות-אור (טים אלן באנגלית, אלון נוימן בעברית) וג'סי (ג'ואן קיוזאק – אנגלית, מיטל מיטלפונקט - עברית). כאשר פורקי בורח מהחלק האחורי של האוטו-בית של המשפחה בעת נסיעה על הכביש, וודי רודף אחריו והם נעצרים בחנות עתיקות על ידי הבובה גאבי גאבי (כריסטינה הנדריקס באנגלית ו-נועה לפידות בעברית). בעזרתה של בו פיפ (אנני פוטס – אנגלית, אילנית גרשון - עברית) וחבריה גיגל מקדימפלס (אלי מאקי בלועזית ו-ספיר דרמון בעברית) ודיוק קאבום (קיאנו ריבס באנגלית ו-עידו מוסרי בעברית) - כולם צעצועים מיותמי ילדים, החבורה יוצאת להציל את פורקי. לאורך הדרך, לוודי מצטרף גם באז וצעצועי יריד נוספים: דאקי הברווז (באנגלית: קיגן מייקל קי, ובעברית: רובי מוסקוביץ) ובאני הארנב (אנגלית – ג'ורדן פיל, עברית – אסף פריינטא). עם זאת, כאשר המשימה מסתבכת, הצעצועים חייבים להעריך מחדש את מידת הסיכון שהם מוכנים להפוך ילד למאושר, ואם זה מתאים לאושר הפנימי שלהם.
"צעצוע של סיפור 4" נכתב על על ידי תסריטאי הסדרה אנדרון סטנטון ו-סטפני פולסום ("מלחמת הכוכבים: התנגדות"), וזהו גם סרט הבכורה באורך מלא של הבמאי ג'וש קולי. הסרט הוא המשך משכנע למה שהתרחש ב-"צעצוע של סיפור 3". כמו 3, הסרט הרביעי עוסק ברעיון של מה שקורה לצעצועים כאשר הם כבר לא נחוצים על ידי הילדים שלהם. "צעצוע של סיפור 4" לוקח את זה הרבה יותר עמוק, וחוקר איך 'צעצועים אבודים' עדיין יכולים להגשים את חייהם - עם ילד או בלי... נושא מרכזי בסרט הוא מציאת תפקיד שהופך את הצעצוע למאושר, גם אם זה לא התפקיד שתמיד חלם עליו. כך למשל, בו מוצאת לעצמה חיים בלי ילד, אבל ל-וודי, פורקי וגאבי גאבי יש רעיונות מהותיים למשמעות חייהם, והם נאלצים לשוב ולבחון אם זה באמת יהפוך אותם למאושרים. זהו נושא המציע לקח טוב לילדים בקהל (ובעיקר להורי דור ה-Y), כך שללא ספק ידליק נורה בקרב המבוגרים (פיקסאר תמיד מצאו איזון מושלם בין מבוגרים לילדים, במיוחד בסדרת 'צעצוע של סיפור').
אבל במובנים רבים, "צעצוע של סיפור 4" שובר ממסורת הסדרה, ומתמקד יותר בצעצועים חדשים – מאשר אלה שעברו מחדרו של אנדי לחדרה של בוני. למרות ש-"צעצוע של סיפור 4" הוא סיפורו של וודי, ואליו מצטרף חברו באז, הצעצועים האחרים שייכים לבוני, ואילו וודי מתפלסף על שארית תפקידו בחייה של בוני. אבל עם שובה של בו, והחדרתם של צעצועים חדשים רבים, עולם האנימציה מתמלא לכל אורכו. פורקי והדוכס קאבום גונבים את ההצגה, ללא ספק הודות לקולותיהם של הייל ו-ריבס (בגרסה באנגלית). בינתיים, הנדריקס בתפקידה של גאבי גאבי מגישה בקולה רוע ופגיעות במידה שווה, בעת שהיא מגלמת את הנבל. קי ו-פיל נהדרים כברווז וארנב – ומביאים את הקטעים הכי מצחיקים בסרט. בסך הכל, "צעצוע של סיפור 4" מסתמך על הצעצועים החדשים יותר מאשר על השחקנים החוזרים - למעט הנקס ו-פוטס – אולם כל הדמויות המונפשות זוהרות ומהנות על המסך.
למרות שיהיו אוהדי 'צעצוע של סיפור' שיתמהו מדוע פיקסאר חשה צורך להמשיך את הסדרה מעבר למה שנראה לכאורה פרק מסכם, אבל "צעצוע של סיפור 4" מוכיח שלוודי והכנופייה עדיין יש שיעורים ללמוד – ונותרו גם שיעורים ללמד את קהל הצופים. יתר על כן, זה יפהפה לראות את העולם של "צעצוע של סיפור 4" באנימציה מודרנית, והפרטים בכל אחת מהדמויות עוברים את המונח מדהים. עולם האנימציה עבר כברת דרך ארוכה מאז 1995, ואולפני פיקסאר הוכיח את כישוריו בתחום זה שוב עם "צעצוע של סיפור 4". עם עין חדה לפרטים הכי קטנים, כמו אגלי זיעה, צללים, השתקפויות וכמובן תווי פנים, ההנפשה שובת לב, כשהיא עטופה בהרפתקה מרגשת. באופן זה, "צעצוע של סיפור 4" הוא תוצר פיקסאר מובהק – מתמודד עם נושאים קשוחים, כואבים ולעיתים עצובים, דרך עדשה של רגש, אומץ והומור.
"צעצוע של סיפור 4" הוא סרט חובה עבור אוהדי פיקסאר – גם עבור אלו שחשבו שלסרט "צעצוע של סיפור 3" היה סוף מספק לסדרה. למעשה, "צעצוע של סיפור 4" מביא מסקנה משכנעת הרבה יותר, ועדיין מותיר את הדלת פתוחה להרפתקאות עתידיות. כאמור, הסרט האחרון מבית פיקסאר הוא חוויה קולנועית מהנה לחלוטין לכל הגילאים (עשוי קצת להפחיד את הקטנטנים ביותר), ובשעה ו-40 דקות, לא יהיה ארוך יתר על המידה - גם לילדים חסרי מנוח. בקיץ המלא בסרטים שוברי קופות, שבדרך כלל לא מממשים את הפוטנציאל שלהם, "צעצוע של סיפור 4" מצליח לעלות על הציפיות ולהפוך למקרה מצוין מדוע סדרת סרטים יכולה וצריכה להמשיך.
