ג׳ירפה בודקת: מצלמת פולארויד OneStep 2

הסיפור של הסקירה הזו מתחיל לפני 81 שנים, אי שם בשנת 1937. אדווין הרברט לנד, מדען וממציא אמריקאי, מסיים את שנת הלימודים הראשונה שלו באוניברסיטת הרווארד שבה למד על הפיזיקה של הקיטוב - או באנגלית - Polarization. לאחר השנה הזו, הוא מחליט להקים חברה שתנצל את הידע שצבר ותמכור את ההמצאה שהוא עתיד להמציא, את מצלמת הפולארויד (Polaroid), או "הפיתוח המיידי", הראשונה.

השנים עוברות, החברה שהקים הספיקה לייצר מכשור לצבא האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן מוכרזת כאחת מחברות הטכנולוגיה המצליחות בעולם ושומרת על התואר שנים רבות. אך בשנת 1980, לאחר השקה של מספר מוצרים כושלים ו-43 שנים בתור מנכ"ל החברה, פרש לנד מניהולה והותיר את החברה לבדה. עוד 21 שנים עוברות להן, בינתיים חברת קודאק החלה לייצר מצלמות פיתוח-מיידי בעצמה ולהיתבע על ידי פולארויד ולנד כבר נפטר מזמן, והחברה שעברה את ימי הזוהר מודיעה לראשונה על פשיטת רגל - בעיקר משום שלא הצליחה לחזות את עליית המצלמות הדיגיטליות. תקופה קצרה לאחר מכן, נמכרה החברה ובמשך שנים עברה בין ידיים רבות והחלטות תמוהות.

את פרק העידן הנוכחי של מצלמות החברה, מתחילה ההחלטה שגזרה את גורלה בשנת 2008 - ההחלטה לפטר מאות עובדים, לסגור שלושה מפעלים ברחבי העולם ולהפסיק את ייצור המצלמות ודפי הצילום. אך ברגע הזה גם הגיעה הישועה: באירוע סגירת המפעל ההולנדי, נפגשו שלושה צעירים הולנדים והחליטו שזה לא יכול להסתיים בצורה הזו. הם החליטו להקים את חברת "The Impossible Project", שכמו שמרמז שמה, שמה לעצמה כמטרה לעשות את הבלתי אפשרי ולהחזיר לתחייה את החברה הגוססת. חצי שנה אחר כך, הם רכשו את המפעל השומם שגרם להם לפתוח את החברה מלכתחילה.

עוד מספר שנים עוברות, ובשנת 2017, ממש לא מזמן, The Impossible Project רכשה גם את הקניין הרוחני מחברת פולארויד ושניתה את שמה ל-Polaroid Originals. ועכשיו, לאחר 81 שנים, לאחר עיצוב של דורות ואמנים, לאחר שהופיעה בסרטים ולאחר שהפכה למותג היסטורי שכולנו מכירים - משיקה החברה, בגלגולה החדש, את ה-OneStep 2. הדגם העדכני למצלמה האייקונית משנת 1977.

אז אחרי ההקדמה הארוכה, אפשר להגיד שפולארויד היא פשוט חלק מהתרבות, חלק מההיסטוריה הטכנולוגית. ובאופן גם מקסים וגם מצער, זו הסיבה היחידה שהובילה להקמת החברה החדשה ולכך שהמצלמות ודפי הצילום עדיין נמכרים היום. פולארויד מעולם לא הייתה ידועה בתור חברה חדשנית עם יכולות צילום מתקדמות - כי היא פשוט לא. יכולות הצילום של המצלמה החדשה נמוכות מאוד, וכל תמונה נראית כאילו צולמה לפני עשרות שנים. מדובר כאן בתוצר שיכול לאכזב רבים, אך גם בקסם של המצלמה - קסם שגורם לרבים עדיין להשתמש בה.

כחלק מהניסיון של Polaroid Originals לשמור על המצלמה מקורית ככל האפשר, המצלמה בנויה מאותם החומרים הזולים של המצלמה המקורית, וגם עיצובה נשאר כמעט זהה. בצד החיובי, זה מאפשר לשמור על מחיר נמוך של 99 דולר או 499 שקלים, אך בצד השלילי - השמירה על העיצוב הותירה בעיה ישנה ומוכרת. כאשר מביטים דרך עינית המצלמה רואים את התמונה שעתידים לצלם בסטייה קלה שמאלה. כך זה היה בדגם המקורי, וכך זה נשאר בדגם החדש. אחרי מספר תמונות (ובזבוז של כסף על דפי הצילום) מתרגלים לסטייה ולומדים כמה צריך להסיט את המצלמה לכיוון ההפוך, אבל אם תרצו שמישהו אחר יצלם אתכם - הוא יצטרך לעבור קורס הסבר שלם על זווית הצילום הנכונה.

השינויים שבכל זאת הוכנסו למצלמה בהשוואה לדגם מ-1977 הם פלאש מובנה, כפתור לביטול הפלאש, לחצן המאפשר צילום לאחר השהייה של מספר שניות וחיבור Mini USB לטעינה. בדגם המקורי לא הייתה כלל סוללה, אלא בכל מחסנית תמונות הייתה סוללה חד פעמית שאפשרה להשתמש בה. כאן, סוללת המצלמה נטענת במהירות ומספיקה להמון המון זמן, ומדובר כאן ביתרון ענק על גבי המצלמה המקורית - במיוחד משום שהוא מוזיל את עלות מחסניות הצילום.

אך מסיבה לא ברורה, המחסניות הישנות הכילו 10 דפי צילום נוסף על הסוללה שישבה בהן. המחסניות החדשות, שאינן מכילות סוללה, מכילות רק 8 דפי צילום. קצת חסר היגיון, לא? עלות כל מחסנית של 8 תמונות (צבעוני/שחור לבן) היא 79 שקלים - כלומר כעשרה שקלים לכל תמונה. מדובר כאן באחד מהחסרונות הגדולים של המצלמה, שגורמים לחשוב טוב טוב על כל תמונה שאנחנו מצלמים. אבל אם להיות חיוביים, אז כל עכבה לטובה - העלות הגבוהה גורמת לנו לא לשלוף את המצלמה ולצלם כל דבר טיפשי, אלא לחפש את הרגע הנכון שבאמת נרצה לתעד על דף שיישאר לעד.

כיום, ישנן אינספור חברות המייצרות מצלמות בפיתוח-מיידי, ולא בטוח שפולארויד היא הטובה שבהן. המתחרה העיקרית היא ככל הנראה מותג Instax של חברת פוג'י פילם, שמייצרת מצלמות דומות בעלות איכות תמונה טובה הרבה יותר. ובמחיר כמעט זהה, לא רק איכות התמונה יותר טובה - גם זמן הפיתוח שלה מהיר הרבה יותר. תמונות בפולארויד לוקחות בין 10 ל-15 דקות לפיתוח מלא, תלוי בטמפרטורה, ובמצלמות מותג Instax - לא יותר מ-2-4 דקות. איכות התמונה הירודה בפולארויד, בשילוב עם יכולות הצילום נמוכות, מובילה לתוצר של אינספור תמונות "פגומות" שיוצאות מטושטשות, לא בפוקוס, עם צבעים חלשים ואי יכולת כללית לזהות פרטים בתמונה - וזה פשוט מבאס לאללה.

עובדות אלו ועוד הופכות את הפולארויד למוצר שייחודו הוא הטאצ' התרבותי-היפסטרי-מגניבי, וייעודו הוא קהל נישתי שמכיר ואוהב את המותג האייקוני. זה אכן קהל היעד ובשבילו נעשה כאן החידוש למצלמה הענתיקה, אבל בגרסה שנעשית 40 שנה אחרי - אנחנו מצפים לראות עלות זולה יותר של דפי צילום, איכות גבוהה יותר של תמונות וזמן פיתוח קצר יותר. הטכנולוגיה והאמצעים השתפרו, ואנחנו מאמינים שאפשר לשמור על נוסטלגיה ועל נאמנות למקור גם באיכות מעט יותר גבוהה. ואם שיפורים כאלה לא יופיעו גם בדגם עתידי, כנראה שההקדמה לסיקור הבא תצטרך להסתיים עם תאריך מצער של פשיטת רגל נוספת.

את המצלמה ניתן להשיג ברשת חנויות באג במחיר של 499 שקלים או באתר שלהם .