ביקורת סרט: בעלילה קודרת ואשר מתפתחת באופן איטי, "השמפניה של גברת קליקו" מרימה כוס לאישה חדשנית
.
חובבי יין ישראליים בוודאי שמעו על השמפניה הנושאת את השם 'וו קליקו', ולבקבוקים הייחודיים הנושאים תווית מלכותית הנושאים את שם היקב, ומסמלים חגיגה ויוקרה. אבל דוברים שאינם דוברי צרפתית לא יבינו את שמו המלא של המותג ולכן הם מפספסים את מרבית הסיפור.

משמעות המילה 'Veuve' בצרפתית הוא 'אלמנה', ולכן שם הסרט בלועזית נקרא גם על שם מותג היין המפורסם - האלמנה שמאחורי הבועות האהובות. "השמפניה של גברת קליקו" הוא ביוגרפיה של בארב-ניקול פונסדרין (בגילומה של היילי בנט), שהשתלטה על עסקי היין של בעלה, פרנסואה (טום סטורידג'), כשהתאלמנה בשנת 1805 בגיל 27, מה שהפך אותה לאחת היזמיות הראשונות בצרפת - ולאחת הנשים המפורסמות ביותר בעולם.
הסרט "השמפניה של גברת קליקו" מעובד לתסריט על ידי ארין דיגנם ו-כריסטופר מונגר מהספר 'The Widow Clicquot: The Story of a Champagne Empire and the Woman Who Ruled It' משנת 2008 מאת טילאר ג'יי מזאו. התסריט נוגע בקושי ברגעים הגדולים של חייה, ומרחף על לא מעט פרטים חשובים אחרים, אבל גם מותיר מקום לבמאי, תומס נאפר, להישען על הבזקים של חולמנות לירית. הסרט הוא שילוב עשיר של היסטוריה ופיוטיות, החושף את סיפורה של פונסדרין בצורה לא ליניארית, מאחר שמתחיל כסרט מלא ברומנטיקה אמיצה, והופך לפרגמטי יותר ככל שהוא נשען על כוחה של האלמנה כאשת עסקים.
זהו הסרט השני בלבד של נאפר כבמאי, למרות שהוא שימש כבמאי משנה ברבים מסרטיו של ג'ו רייט, וזו הסיבה שזה מרגיש מאוד כמו עוד סרט של רייט (ולא רק בגלל שמככבת בו זוגתו של רייט - בנט, שכיכבה גם בכמה מסרטיו). ישנה חושניות מסוימת בבימוי של נאפר ל-"השמפניה של גברת קליקו", ומאחורי עדשת המצלמה הקודרת של קרוליין שמפטיה, שמנסה לעורר את האסתטיקה של רייט עם יופי של בית הגידול. אולם זה זה אינו מספיק לעורר תחושת עניין, גאווה או להגיע לנקודות שבאמת הפכו את האלמנה קליקו לגיבורה האמיתית של מחוז שמפניה בצרפת.
יחד עם זאת, בית הגידול עצמו הוא שמוביל את המסע של פונסדרין ליצור את אחת מאימפריות השמפניה הגדולות בצרפת. מיד לאחר הלוויה של בעלה, היא מציעה למכור את הכרמים בבעלותה לבית השמפניה של מואט (ניקולס פארל) - אחד מיצרני השמפניה הגדולים בעולם כיום. למרות שחמה, פיליפ (בן מיילס), מסתייג מהרישיון החדש שניתן לה, יש לה את הזכות לעשות מה שהיא רוצה עם הנכס כיורשת. פיליפ נותן לה הזדמנות מוגבלת להוכיח שהיא יכולה לנהל את הכרם כראות עיניה, והיא מוותרת מיד על היררכיות של עבודה על מנת להתחיל לפעול.
היא ממשיכה במסע להגשים את חלומותיו של בעלה ליצור יין באדמתם - תמיד מביטה קדימה, וכורתת ברית עם לואיס בוהן (סם ריילי), סוחר יין ואיש סוד של בעלה המנוח. אם היין יצליח, פונסדרין חייבת להעביר את מרכולתה מעבר לאמברגו של נפוליאון, והיא שמה את כל מבטחה בבוהן כדי לשלח את המטען היקר שלה. היא מפתחת טכניקה חדשה להכנת שמפניה שהופכת לדבר הבא בסנט פטרסבורג, הודות למכירות המושכלות של בוהן, ובשיתוף הפעולה ביניהם, הזוג הופך גם לבלתי נפרד, מה שמעורר חשדות לגבי האלמנה הצעירה.
כל אותו הזמן היא רדופה על ידי זיכרונות של בעלה, כל פלאשבק חושף יותר ניואנסים לסיפור. בתחילה נראה כאילו הם ניהלו חיים אידיליים וכמעט בלתי אפשריים של יופי פסטורלי וחושניות ספוגת יין, כאשר בעלה מוקרן ככורם שמתרווח בין הגפנים, ומלמד את אשתו טעימות יין במיטה. אבל זיכרונותיה מתקלפים כדי להראות יותר את אופיו הבעייתי והמיוסר, את האתגרים שספגה ואת האופי המסובך במותו.
יש הרבה עלילה לפרוק בסרט של 90 דקות, והתסריט משוקלל לטובת המסע הרגשי של פונסדרין, ולא הצד היזמי שלה. בזמן קצר בלבד היה ניתן להדגיש את הישגיה החדשניים בייצור יין (אשר עדיין בשימוש עד היום), אך זה הוסט כדי להתמקד בגברים בחייה – מה שמאכזב במידה רבה. עם זאת "השמפניה של גברת קליקו" הוא כוסית יין קולנועית ראויה, אם כי מקוצרת, לאישה שמאחורי אחת השמפניות האיקוניות ביותר בעולם.
השמפניה של גברת קליקו | Widow Clicquot – עכשיו בבתי הקולנוע.
פרטי הסרט מבוססים בין היתר על TMDB. This product uses the TMDB API but is not endorsed or certified by TMDB.

