ביקורת קולנוע: החלק השני פחות מושלם, אך עומד בהבטחה הרגשית של האגדה
קשה להתייחס לשני חלקי סרט כאל יצירות נפרדות לחלוטין, אך הסרט "מרשעת: חלק 2" נהנה מהיותו 'חלק שני' במקום סרט המשך אמיתי. בסופו של דבר, השניים מספרים סיפור אחד, ואי אפשר באמת לדעת מה תהיה דעת הקהל על המיזם כולו עד שצופים בו במלואו. עם זאת, יש לציין כי זהו החלק הפחות מוצלח מבין השניים: הוא אינו מטפל באף אחד מהפגמים של הסרט הראשון, ואף מוסיף כמה חדשים. למרות זאת, הוא עומד בהבטחה הרגשית של החלק הראשון, ומתחמם באורו במקום להישאר בצלו.
"מרשעת: חלק 2" ממשיך שנים לאחר הסיום הסוחף של הסרט הראשון, בו אלפאבה (סינתיה אריבו) התיישרה נגד הקוסם מארץ עוץ (ג'ף גולדבלום) והחלה במסע התנגדות על רקע רדיפת בעלי החיים. כעת היא אויבת הציבור מספר 1, ממותגת רשמית בתור המכשפה הרעה של המערב על ידי מאדאם מוריבל (מישל יאו) ומכונת התעמולה שלה. היא פועלת מתוך בית סודי ביער, משבשת את מאמציו של הקוסם היכן שניתן, אך מפסידה באופן מוחלט בקרב על דעת הקהל.
גלינדה (אריאנה גרנדה), בינתיים, נכנסה לתפקיד מהצד השני של הקשת – גלינדה הטובה. חייה עוסקים בשמירה על מראית עין, זיוף כוחות קסם באמצעות הטכנולוגיה של הקוסם ועד הכרזה על אירוסיה לנסיך פיירו (ג'ונתן ביילי), שכעת הוא הקפטן המפקד על כוח המשימה ללכידת המכשפה הרעה. אהבתה אליו כנה, אך היא אינה יכולה להתחמק מהתחושה שגם אם הוא מסכים להינשא לה, לבו אינו שלם.
שתי החברות נאבקות בחייהן הנפרדים, והסרט נאבק איתן בתחילה. הפשיטה הפותחת של אלפאבה על צוות שבונה את דרך האבנים הצהובות באמצעות עבודת כפייה של בעלי חיים היא גולמית מבחינה ויזואלית, ומעלה מיד את הביקורות שהופנו כלפי הגישה האסתטית של הסרט הראשון. המצב הסוציו-פוליטי של ארץ עוץ אינו מתואר בעומק רב יותר מאשר במחזמר הבימתי, והסרט לא מנצל את חלוף הזמן כדי להפוך את הטבילה המחודשת בעולם הזה למעניינת במיוחד. הדקות הראשונות הללו מביאות לפתיחה חורקת למדי.
הפרק הבא בסיפור של נסארוז (מריסה בודה) – כעת כמושלת מנצ'קינלנד, ובוק (איתן סלייטר), שאותו היא מחזיקה לידה בכל האמצעים, מציל מעט את המצב. הבמאי ג'ון מ. צ'ו מצלם את סצינת איש הפח באותה עוצמה מפתיעה כמו מתקפת הקופים המעופפים בחלק הראשון, והוא מצליח לבסס את הטון האפל יותר בחלק השני. אבל העניינים אינם עולים על המסלול לחלוטין עד שאלפאבה וגלינדה נפגשות שוב בארץ עוץ, ערב חתונתה של גלינדה, ורק לאחר מכן העניינים מתחילים לרוץ.
"מרשעת: חלק 2" הוא באמת סיפור החברות הבלתי צפויה ומשנת החיים בין שתי הנשים הללו, והעיבוד של צ'ו מצליח בזכות האופן שבו הוא נוגע בזרם הרגשי. מרגע שמערכת היחסים הזו תופסת שוב את מרכז הבמה, כוח המשיכה של הסרט כמעט בלתי ניתן לעצירה. אריבו וגרנדה מעמיקות את עבודתן המעולה מהסרט הראשון, כאשר הדמויות שלהן פוצעות זו את זו, פחות מתוך רוע ויותר מתוך נסיבות, ונאלצות להתמודד עם השינוי בקשר שלהן. דרכן, למאבק הפוליטי יש משקל אמיתי.
שתיהן מקבלות הזדמנויות נוספות לזרוח גם בקטעים מוזיקליים: כהד לביצוע המגדיר שלה לשיר "The Wizard and I", הביצוע של אריבו ל-"No Good Deed" הוא הבולט ביותר, ונהנה מהבימוי המרשים ביותר של צ'ו. גם "For Good" – הדואט שלהן, מושר להפליא וטעון ברגש. הוא צפוי להחזיק מעמד בזכות עצמו, אך יש משהו מיוחד בחוויה על המסך לאחר שעוברים את מערכת היחסים המתועדת בין גרנדה ואריבו במסע יחסי הציבור של הסרט.
"מרשעת: חלק 2" מועד בנקודות שונות. השירים החדשים שזכו לשבחים, מאת המלחין סטיבן שוורץ, הם מיותרים. בנוסף, ישנה החלטה מצערת ומעוררת גיחוך לקראת הסוף הקשורה בגולדבלום, אשר נמנעת מאסון רק בזכות היותה קצרה מאוד. אבל כל אותו הקסם שהניע את הסרט הראשון עדיין פועל גם בחלק זה. מי שנוטה להיסחף אחר התלבושות והתפאורות המורכבות, קטעי הריקוד המרתקים הוא ניצחון נוסף, והאנרגיה המדבקת, לא ימצא כאן שום דבר שיפגע יתר על המידה בחוויה הטובה.
"מרשעת: חלק 2 | Wicked: For Good" – עכשיו בבתי הקולנוע.
