כתב אורח – דביר רזניק
מדי שנה בפברואר משרד הרישוי של מדינת קליפורניה מפרסם את ״דו״ח ההתנתקות״ (Disengagement Report) – סיכום שנתי של מספר הפעמים בהם נהגי הבטיחות ברכבים אוטונומיים לקחו שליטה ובעצם ניתקו (disengaged) את הרכב ממצב אוטונומי ביחד עם מספר המיילים (קילומטרים באמריקאית) שהרכבים הללו נסעו. מכוח החוק בקליפורניה, חברה אשר רוצה לקבל רישיון לבחינה של רכב אוטונומי בכבישים הציבוריים במדינה, עם נהג בטיחות כמובן, מחוייבת להעביר דוח כזה מדי שנה.
60 חברות החזיקו ברישיון בשנת 2019 (62 בעצם), החל מיצרניות רכב כמרצדס-בנץ, טויוטה, טסלה (כמובן), וולקסווגן ואחרות, עבור בספקיות-משנה כבוש וקונטיננטל וכלה בחברות טכנולוגיה וסטארטאפים כאפל, סמסונג, אינטל, ליפט, אורורה, פאנטום, Waymo (של גוגל) ואחרות.
- 36 חברות העבירו
- 24 חברות לא העבירו
- 2 חברות הפרו את החוק (כלומר בחנו רכבים ולא העבירו דוח) והרישיון שלהם נשלל
מתוך 62 חברות שהחזיקו ברישיון כזה בשנת 2019, רק 36 מהן העבירו דו״ח למשרד הרישוי. למה רק 36? כאן, בין היתר, טמונה הבעיה בתשובה לשאלה שלמעלה אבל יותר מכך מפנה זרקור על (חוסר) היכולת האמיתית שלנו, הצרכנים, העיתונאים והמחוקק עצמו, להבין עד כמה הטכנולוגיה (של רכבים אוטונומיים) התקדמה בשנה האחרונה והאם היא מוכנה לפריסה רחבה יותר, בשאיפה בימינו אנו…
שלוש בעיות עיקריות בדו״ח:
- החוק מתייחס לחברות שבחנו רכבים בשנה החולפת. כלומר אם לא בחנת, אין חובת דיווח.
- החוק מתייחס לחברות שבחנו רכבים במדינת קליפורניה בלבד. כלומר אם בחנת במדינה אחרת בארה״ב, שוב, אין חובת דיווח.
- אין סטנדרט אחיד לבחינה של הטכנולוגיה. כל חברה בונה תרחישי מבחן המתאימים ליעדים העסקיים שלה ולמפת הדרכים הטכנולוגית שהיא רוצה להשיג. אי אפשר להשוות בין נסיעה של מיליון מיילים בכבישים מהירים לבין נסיעה של מיליון מיילים בערים גדושות כדוגמת לוס אנג’לס או סן-פרנסיסקו.
לכן, זה לא מפתיע שרבות מהחברות הכלולות בדו״ח, כדוגמת Cruise (סטארטאפ שחברת GM רכשה במיליארד דולר), ליפט, אורורה ואחרות יוצאות בהודעות לעיתונות מיד עם פרסום הדו״ח.
ועדיין, הדוח הזה, על כשליו המבניים, הוא המדד האמפירי היחיד שמספק הצצה כלשהיא להתקדמות הטכנולוגיה האוטונומית. קרוז לדוגמא, שנסעה 831,000 מיילים אוטונומיים בשנה שעברה, השיגה תוצאת התנתקות (disengagement rate) של 0.082 לכל 1,000 מיילים של נסיעה אוטונומית. Waymo של גוגל (1.45 מיליון מיילים אוטונומיים) עם תוצאה של 0.076, בעוד אורורה (רק 13,000 מיילים) קיבלה תוצאה של 10.6. כמובן שהתוצאות האלה אינן ברות-השוואה כי הן נמדדו בתרחישים שונים מאוד ואי אפשר לקבוע (אפילו אסור) כי הטכנולוגיה של אורורה גרועה מאוד לעומת זאת של קרוז או החבר׳ה מגוגל.
כל עוד התעשייה לא תנסח סטנדרט אחיד לבחינה של רכבים אוטונומיים, בנפרד מהתרחישים שכל חברה בונה לעצמה, אנחנו נמשיך לקרוא את הדוחות השנתיים הללו מדי פברואר ולנסות להבין מתי מידת האמון (trust) שלנו בטכנולוגיה האוטונומית תגיע לרמה בה נרגיש בטוח להושיב את ילדינו ברכב ללא הגה וללא נהג.
גילוי נאות: הכותב עובד בחברת הרמן (Harman), שהיא חברה-בת בבעלות מלאה של סמסונג. הדעות המוצגות כאן הן של הכותב בלבד ולא מייצגות את עמדת הרמן ו/או סמסונג בשום צורה.
מקור: TheVerge