"אני אמשיך להתפתח, למות כאדם, לחיות כסייבורג." ד״ר פיטר סקוט-מורגן
בשנת 2017 מומחה הרובוטיקה הבריטי ד"ר פיטר סקוט-מורגן אובחן כחולה במחלה העצבית-מוטורית ALS הידועה גם כמחלת לו גריג. המחלה תוקפת את מערכת העצבים של האדם, ובסופו של דבר משתקת את כל השרירים בגופו – גם את אלו שמאפשרים נשימה ובליעה.
הרופאים אמרו למדען בן ה-61 כי הוא ככל כנראה ימות בסוף 2019, אבל למורגן היו תוכניות אחרות: הוא רוצה להחליף את כל איבריו במכונות כדי להפוך ל"סייבורג המלא הראשון בעולם". מורגן החל את המהפך שלו בסוף השנה שעברה כשעבר סדרת פעולות להארכת חייו באמצעים טכנולוגיים.
כעת הוא מסתמך על דיבור סינתטי ופיתח אווטאר של פניו על מנת לתקשר עם בני אדם אחר בצורה אפקטיבית יותר. בין צוות הטכנולוגים העובד עם מורגן נמנית לאמה נחמן, שעומדת בראש ה- Anticipatory Computing Lab של אינטל. נחמן סייעה לפרופסור סטיבן הוקינג לדבר. כעת היא עוזרת למורגן.
לאמה נחמן קרדיט תמונה: אינטל
במשך כמעט שמונה שנים, נחמן עזרה להוקינג לתקשר את הישגיו האינטלקטואליים באמצעות פלטפורמת קוד פתוח שהיא סייעה לפתח, המכונה (ACAT (Assistive Context-Aware Toolkit. התוכנה מסייעת לאנשים עם מוגבלות חמורה לתקשר באמצעות הדמיית מקלדת, חיזוי מילים וסינתוז של הדיבור.
בעבור הוקינג, היה זה שריר זעיר בלחיו שאיפשר לו להפעיל חיישן שמוקם על משקפיו ואז התממשק למחשב שלו כדי להקליד משפטים. בשביל לסייע למורגן, אנשי הצוות של נחמן הוסיפו כלי שמאפשר מעקב אחר הכיוון שאליו פונה מבטו הבוחן את האותיות המופיעות על מסך המחשב שלו, וכך לחבר אות לאות כדי ליצור מלים ואז משפטים שלמים. בנוסף, כוללת המערכת כלי המאפשר לחזות את המלים הבאות שבהן ישתמש מורגן.
ד"ר פיטר סקוט-מורגן מקור תמונה: TheNextWeb
בעוד שהוקינג רצה שליטה רבה יותר על השיחות שניהל, נחמן אומרת כי "פיטר פתוח לניסויים גדולים יותר, והרעיון הוא שהוא והמכונה ילמדו יחד. כתוצאה מהגישה הזאת, חקרנו כיצד לבנות מערכת שיכולה לייצר תגובה באמצעות האזנה לדברים שמורגן אומר באמצעות הצעת תשובות שהוא יכול לבחור במהירות או להתעלם מהן ולנתב את דבריו לכיוון אחר".
אף על פי שצורת הפעולה הזו אינה מדויקת כמו הדרך שבה דיבר הוקינג, נחמן אומרת שמורגן מוכן לוותר על שליטה מסוימת בתמורה לשיתוף פעולה אינטואיטיבי עם ממשק התקשורת שלו שמונע על ידי בינה מלאכותית, בגלל המהירות שהוא מעניק לו.
בנוסף להפחתת השיהוי שבין הבחירה שלו לבין אמירת המילה בקולו המסונתז, או צמצום "פערי השקט" שבין מורגן לבין אנשים אחרים שמדברים, הצוות של נחמן בודק כיצד מורגן יכול להביע רגש. בדרך כלל, כאשר אנו משוחחים עם אדם אחר, אנו בוחנים כמה סוגי רמזים כמו הבעות פנים וטון הדיבור, ולא רק את המילים שנאמרות בשיחה. בשביל מורגן, הצוות חוקר מערכת בינה מלאכותית שמאזינה למתרחש ואז מנפיקה בעבורו הצעות וטונים חלופיים לפי קריטריונים שונים.
THIS IS MY LAST POST as Peter 1.0. Tomorrow I trade my voice for potentially decades of life as we complete the final medical procedure for my transition to Full Cyborg, the month I was told statistically I would be dead. I’m not dying, I’m transforming! Oh, how I LOVE Science!!! pic.twitter.com/xCO17ph0lp
נחמן אמרה כי חלק ממחקרים שמבצעים אנשי הצוות שלה מתמקדים בבני אדם שלא יכולים להזיז שום חלק בגופם. אפילו לא עווית של לחייהם או עיניהם. בעבורם, אומרת נחמן, ממשקי מחשב-מוח (BCI) כוללים כיפות מצוידות באלקטרודות המנטרות את גלי המוח שלהם, כמו בבדיקת אלקטרואנצפלוגרם. נחמן אומרת שהיא והצוות שלה מעוניינים להוסיף BCIs ל-ACAT כדי להבטיח שאיש לא יישאר מאחור.
ככל שהבינה המלאכותית הולכת והופכת לחכמה יותר, נחמן מעוניינת במיוחד לחקור דרכים לשמירה על השליטה האנושית תוך מתן אחריות גדולה יותר למערכות הבינה המלאכותית כך ש"שני השחקנים המגוונים יעבדו יחד כדי להשיג תוצאות טובות יותר".
