"טנט" הוא מותחן מדע בדיוני מרתק ומפתיע, המועצם מהחזון הגדול של הבמאי לקטעי פעולה והופעה מצויינת של צוות השחקנים
.
כריסטופר נולאן כבר יצר לעצמו מזמן מוניטין כאחד מבמאי שוברי הקופות המובילים בהוליווד, ונחשב כיוצר כישרוני המביא למסך סרטים שאפתניים ומדהימים ויזואלית, שנדרש לצפות בהם על המסך הגדול ביותר. הסרט החדש ביותר שלו, "טנט", היה אמור להיות האחרון בשורה הולכת וגדלה של שוברי קופות שובי לב, אך הפצתו נדחתה בגלל מגפת הקורונה. לאחר שהוקרן בבתי הקולנוע בארצות הברית בסתיו האחרון, "טנט" מגיע כעת לבתי הקולנוע בארץ - ומומלץ להשלים אותו על מסך ה-IMAX הענק. "טנט" הוא מותחן מדע בדיוני מרתק ומפתיע, המועצם מהחזון הגדול של נולאן לקטעי פעולה והופעה מצויינת של צוות השחקנים.
ב-"טנט" מככב בתפקיד הראשי ג'ון דייוויד וושינגטון כדמות המכונה 'הפרוטגוניסט' - סוכן CIA שגויס על ידי ארגון טנט כדי לחקור תרחיש שעלול להיות אפוקליפטי. הגיבור מודע למושג שנקרא היפוך זמן, בו חפצים או אנשים מסוגלים לנוע אחורה בזמן. מוטלת עליו המשימה לפרום את תעלומת האלגוריתם: כלי נשק מן העתיד שנשלח בחזרה כדי למחוק את העבר. במשימה משותפת עם ניל (רוברט פטינסון), הפרוטגוניסט וניל נפגשים לא אחת עם המיליארדר הרוסי אנדריי סאטור (קנת בראנה), בעודם מנסים להציל את העולם.
נולאן מדגים מדוע הוא אחד האמנים הטובים בתעשייה, כשב-"טנט" נפרסים משחקי תפאורה אפיים, שניתן למנותם כטובים בקריירה שלו. מרגע הפתיחה, "טנט" מכריז על עצמו כעל מסע ריגוש מלא פעולה, עם טכניקות הקולנוע החדשניות של נולאן והפסקול הפועם של לודוויג גורנסון, המרגשים עד מאוד. בצורה אופיינית, נולאן עושה שימוש נהדר בפורמט IMAX כדי להשלים את קטעי הפעולה של "טנט", לצייר על בד גדול במיוחד כדי להעשיר עוד יותר את הצופים. אמנם תמיד יהיה דיון בנוגע לתאריך הפצתו המקורי של הסרט, אך ברור מדוע נולאן היה נחוש בדעתו ש-"טנט" יוקרן בתיאטראות.
התסריט של "טנט" מדגים כיצד נולאן שוב משחק ברעיונות נועזים ומלאי דמיון כדי להעלות את הסיפור הפשוט יותר שבבסיסו של הסרט. בדומה לאופן שבו "התחלה" שילב סרט שוד עם תפיסת החלומות שלו, "טנט" יוצר סיפור למניעת השמדת העולם עם היפוך זמן. יש מעט אחיזת ידיים מרעננת בכל הנוגע להנחת יסוד זו, שכן נולאן סומך על הקהל שיעמוד בקצב האקספוזיציה שהוא מעביר לאורך 150 דקותיו. היפוך הזמן הופך את "טנט" למורכב יותר ממותחן ריגול רגיל, אך הסיפור עדיין ברור מספיק כדי לעקוב אחריו - וצפיות חוזרות בהחלט מחייבות, וזאת כדי להבין איך הכל מתכנס. בנוסף להיבטי הסוגה, נולאן מזריק קו רגשי ב-"טנט", שכן הגיבור מנסה לעזור לאשתו של סאטור, קאט (אליזבת דביצקי) להימלט מנישואין פוגעניים. עלילת משנה זו אולי לא מהדהדת באותה עוצמה כמו משפחתו של קוב ב-"התחלה" או הדינמיקה של קופר בסרט "בין כוכבים", אך היא עדיין חזקה דיה כדי לאפשר לצופים להיות שקועים בסיפור. הופעתה של דביצקי ראויה, כיוון שהשחקנית מעלה את כאבה של דמותה והופכת אותה לדמות אוהדת.
בתוך הליהוק עצמו, וושינגטון איתן ובטוח בתפקיד הגיבור, נושא את הסרט על כתפיו ומציג גיבור פעולה משכנע, וזאת לאחר שעשה את הפעלולים בסרט בעצמו, בתפקיד תובעני פיזית. "טנט" הוא המחשה נוספת לכך, שוושינגטון היא אחד הכוכבים החשובים כיום בהוליווד. בשובו למרכז הזרקורים, פטינסון טוב מאוד - כניל, כשהוא מסתובב בתפקיד שובב ומלא ניואנסים. יש לו כמה אינטראקציות נהדרות עם וושינגטון, שכן השניים מייצרים צמד דינמי המנחה את קהל הצופים בעלילת "טנט". לסרט יש נימה רצינית במידה רבה, אך שני השחקנים עדיין מקבלים רגעי קלילות כדי להפוך את תפקידם למעוגל היטב. בראנה מגלם נבל נתעב, וקל לצופים לשנוא אותו. לדמותו אין עומק רב כמו לאחרים, אך הביצועים שלו עדיין יעילים מאוד למה שהסרט זקוק, והוא זוכה לסצנות מצמררות.
בסיכומו של דבר, "טנט" זכה למורשת מסובכת בגלל המחלוקת סביב הפצתו הראשונית ואי-יכולתו ליהנות מהייפ שנצפה לו בקופות, ברם הסרט עצמו הוא עוד דוגמה מצוינת לכך שנולאן הוא אחד היוצרים הטובים בענף הקולנוע. חובבי עבודותיו הקודמות של נולאן, אלו שנהנים ממדע בדיוני איכותי וקהל אשר סקרן לראות מה יש לבמאי להציע הפעם, יפיקו הנאה צרופה מהסרט, שכן "טנט" הוא סרט שכדאי לצפות בו על מסך ענק, לדון בו ולצפות בו שוב.
