ביקורת סרט: ״זיעה״ הוא סרט שמתמודד עם תופעת המשפיענים במדיה הדיגיטלית, כמו שאף סרט אחר לא עשה עד כה: באופן אינטימי, יסודי ואף מטריד
הסרט “זיעה” של מגנוס פון הורן מתאר את תרבות המשפיענים במדיה הדיגיטלית בצורה נוקבת ואמפתית. העלילה עוקבת אחר סילביה זייז’אק (מגדלנה קולשניק), מדריכת כושר עם יותר מ-600,000 עוקבים ברשתות החברתיות.
הסרט נפתח כשסילביה מעבירה שיעור אירובי ציבורי. המצלמה נעה באופן דינמי כדי לתפוס את האנרגיה שלה וכיצד כל תרגיל משפיע. אהדת העוקבים שלה מוחשית ומבחוץ – הכל נראה מלא אושר, בדיוק כמו שאנו מביטים כיום בתמונות של חברים בפייסבוק או באינסטגרם. אבל בחדר ההלבשה הפרטי שלה, עיניה מספרות סיפור אחר. שם הצופים מציצים בשבריריות של ניהול חיים שלמים וצבועים ברשתות החברתיות. כשאינסטגרם לא נמצא בשידור חי, סילביה נאבקת באופי עבודתה, שם היא נאלצת להציג חזית המורכבת מחיוכים שטחיים.
לאחר שהיא חושפת את בדידותה באמצעות סרטון רגשי, אחד הספונסרים שלה מתלונן על חוסר שביעות רצון: זו לא התדמית שהם רוצים למתג. לאחר שהציגה את “האני האמיתי” שלה – סילביה נענשת. חיי המשפיענים שלה השתלטו על זהותה.
הסרט לוכד את תשומת לב הצופים בזכות נוכחות המשחק של קולשניק. עיניה מספרות סיפור מלנכולי משל עצמן ובעיקר דרך הפרטים הקטנים, למשל במהלך ארוחה משפחתית או מפגש מביך עם מעריץ, ועל כן משקל הרשתות החברתיות מורגש בכל שלב בחייה.
המציאות שלה מסתבכת מהופעתו של עוקב שחונה מחוץ לביתה, המענג את עצמו כשהוא רואה אותה עוזבת את הדירה שלה, אבל אז הוא לה שולח סרטון שהוא מתנצל. סילביה מבינה שלבחור הזה יש הרבה מהמשותף איתה. זהותו מתחילה להיפרם ובעיותיו הרגשיות מתגלות.
פון הורן מתבונן בקפידה בתהליך השבירה בין הדיגיטלי למציאות, וכדי להזהיר אותנו מפני הסכנות שבאיבוד עצמנו ברשתות החברתיות, בהתאם לזהות המקבילה שאנו מעלים לשם. ” זיעה” הוא סרט שמתמודד עם תופעת המשפיענים כמו שאף סרט אחר לא עשה עד כה: באופן אינטימי, יסודי ואף מטריד.
הסרט “זיעה” | “Sweat” יוקרן בפסטיבל הסרטים בערבה 2020. לפרטים כאן.