"ספיידרמן: יום חדש" – הסרט הטוב ביותר של טום הולנד ביקום הקולנועי

עידן חדש לגיבור העל האהוב של ניו יורק

עידן חדש לגיבור העל האהוב של ניו יורק

השחקן טום הולנד רושם שיא חדש בתור פיטר פארקר. בסרט החדש "ספיידרמן: יום חדש", הולנד הופך לשחקן שמגלם את איש העכביש במשך התקופה הארוכה ביותר בקולנוע. הגיע הזמן שהיקום הקולנועי של מארוול יבין מי הוא באמת ספיידרמן. ראינו גרסאות רבות שלו לאורך השנים, אך הסרט הזה מציב את שאלת הזהות במרכז העלילה.

כמה שנים לאחר אירועי "ספיידרמן: אין דרך הביתה", פיטר משקיע את כל כולו בעבודת לחימה בפשע. הוא סובל מפציעות רבות ומסתייע בבלשית ג'ין דה-וולף. פיטר מתרחק מאנשים וחי בדירה מלאה בטכנולוגיה מתקדמת. הציוד כולל סורקי משטרה, מסכי מחשב מרובים ומדפסת תלת-ממד לייצור ציוד לחימה.

העלילה משמשת סוג של איפוס מחדש עבור הזיכיון. הסרט שומר על מעמדו כחלק מרכזי בעתיד של מארוול, אך גם עומד בזכות עצמו. התסריטאים אריק סומרס ו-כריס מקנה מנצלים את החופש העלילתי שנוצר בעקבות הכישוף של דוקטור סטריינג'.

בימוי דינמי בסרט ספיידרמן יום חדש

הבמאי דסטין דניאל קרטון מחליף את ג'ון ווטס בכיסא הבימוי. קרטון מביא איתו אנרגיה חדשה ורעננה, תוך מחוות סגנוניות לסרטיו של סם ריימי. הוא משלב את הסגנון הקלאסי עם תפיסה קולנועית מודרנית.

בזמן שפיטר מנהל את חובותיו כגיבור על, הוא חג סביב חבריו הישנים, אם ג'יי ונד, כמו כוכב לכת בודד. השניים סיימו את הלימודים ב-MIT וחזרו לגור בעיר. נד ואם ג'יי המשיכו בחייהם, אך פיטר נשאר מאחור בגלל הנסיבות.

במקביל, דמות מסתורית בכיכובה של סיידי סינק חודרת לתודעה של פיטר. האירוע מפעיל אצלו התפתחות ביולוגית חדשה. כוחות העכביש שלו עוברים אבולוציה דווקא כשהוא מתמודד מול האויב הקשה ביותר שלו. השינוי הפנימי מאלץ את פיטר לבחון את זהותו האמיתית.

הקשרים החדשים של פיטר מעניקים לסרט גוון אפל ומחוספס יותר מבעבר. השחקן ג'ון ברנטל חוזר לגלם את פרנק קאסל, לצד הבלשית דה-וולף, ומציג צד שונה לגמרי בפעילות של גיבור העל. הדירה של פיטר מתפקדת כתחנת עבודה משטרתית המלאה בסורקי תדרים ובמסקים. סביבה זו מדגישה את המעבר שלו מדמות נערצית לבלש עירוני שקוע בעבודה קשה.

האם ספיידרמן יום חדש מצליח לחדש?

הבימוי של קרטון יוצר את הסרט הטוב ביותר בסדרת סרטי ספיידרמן של הולנד. הבמאי נכנס אל תוך המסכה של הגיבור וממקד את המצלמה בעיניו של הולנד. המצלמה עוברת לנקודת מבט של גוף ראשון בזמן צלילה בין גורדי שחקים וקפיצה על גגות.

הסרט מרגיש תזזיתי, דינמי וחי בכל רגע. הולנד מציג את המשחק הטוב ביותר שלו בזיכיון עד כה. הסרט מוכיח שגם בעידן של עייפות מגיבורי על, הדמות הזו חייבת להמשיך להתפתח.

אנחנו צופים בפיטר חוקר פשעים, חי בעיר שמעריצה אותו ומנסה להחזיר אליו את אהבת קרוביו. הסרט ממשיך מסורת קולנועית שהתחילה בשנת 2002 ומצליח לשמור על איזון מדויק ומבריק.

היצירה כולה מהווה מלאכת מחשבת מאוזנת בין נוסטלגיה למודרניות. מארוול עצמה נאלצת להשתנות כדי להתאים את עצמה למציאות הקולנועית הנוכחית. הסרט מצליח לשמור על המסורת שהתחילה לפני שנים רבות, מבלי לאבד את הרלוונטיות שלו. רק פיטר פארקר מסוגל להחזיק מעמד במציאות מורכבת כל כך ולהישאר הגיבור שאנחנו אוהבים.

לרכישת כרטיסים לסרט: פלאנט | רב חן | סינמה סיטי | מובילנד