“ריה והדרקון האחרון” “Raya and The Last Dragon” של דיסני מועד קצת בתחילת המרוץ, אך מצליח להדביק את הקצב חיש מהר, בסרט מונפש, לבבי ומלא תקווה
.
עברו יותר מארבע שנים מאז שאולפני ההנפשה של וולט דיסני הפיצו סרט אנימציה מקורי (“מואנה” ב-2016). אולם מאז, ביתו של העכבר הכי מפורסם בעולם הפיץ שני סרטי המשך (“ראלף שובר את האינטרנט” ב-2018 ו-“לשבור את הקרח 2” בשנת 2019). עתה יוצא סוף סוף לאקרנים בישראל “ריה והדרקון האחרון” – סרט עלילתי טרי, מקורי, עם עלילה עשירה ונסיכה חדשה כמובן. התסריטאים קווי נגוין (הסדרה “Dispatches from Elsewhere“) ו-אדל לים (“עשיר בהפתעה“), יחד עם הבמאים דון הול (“6 גיבורים“) ו-קרלוס לופז אסטרדה (“תקופת מבחן“) מציגים את היקום קומנדרה, שם בני אדם ודרקונים חיו יחדיו, עד שכוח מרושע המכונה דרואון תקף את כולם. כשהסרט נפתח, קומנדרה מתפצלת לפלגים לוחמים שונים של בני אדם, ואילו הדרקונים נעלמים כמעט לחלוטין, תוך שהם סוללים את הדרך לגיבורה אחת להציל את היקום ולאחד את הממלכות השונות. “ריה והדרקון האחרון” של דיסני מועד קצת בתחילת המרוץ, אך מצליח להדביק את הקצב חיש מהר, בסרט מונפש, לבבי ומלא תקווה.
עלילת הסרט עוקבת אחר ריה (קולה של קלי מארי טראן), כשהיא מנסה למצוא את הדרקון האחרון, דרקונית מים בשם סיסו (אקוופינה) ולהציל מפני הדרואון את אביה, צ’יף בנג’ה (דניאל דיי קים). המסע של ריה מביא אותה דרך הממלכות השונות המוחזקות על ידי פלגי האדם השונים, שם היא רואה כיצד המלחמה עם הדרואון ועם בני אדם אחרים זורעת הרס בחייהם של כל הנותרים. היא גם פוגשת קבוצת ניצולים ערמומיים שאיבדו את המשפחה במלחמה, בהם בון הצעיר (איזאק וואנג), נוי התינוקת (תאליה טראן) והלוחם טונג (בנדיקט וונג). עם חברותיה החדשות ועם חיית הפרווה המקסימה שלה – טוק טוק, ריה נאלצת להתמודד עם נמארי (ג’מה צ’אן) – מישהי מעברה המחזיקה במפתח להצלת קומנדרה.
מכיוון של-“ריה והדרקון האחרון” יש יקום כה רחב, ולא קל להסבירו לצופים, חלק גדול מהמערכה הראשונה בסרט משמשת כאקספוזיציה לסיפור הרקע, מכוננת את ההיסטוריה של קומנדרה ומגדירה את הבמה לנושאים שנחקרים לאורך המערכה השנייה והשלישית. אף על פי שכל זה ערוך ומסודר באופן נקי – כך ששום דבר לא ירגיש מיותר בסופו של הסרט, מערכה זו נראית מעט מסטיקית ונמתחת, לפני ש-“ריה והדרקון האחרון” באמת יוצא לדרך. כאמור, ברגע שהעלילה מתעוררת, זו הרפתקה שקל לשקוע בה. בנוסף, הסרט מונע על ידי כמה סצנות פעולה מעולות עם כוריאוגרפיית קרב מופלאות, ואלו נתמכים בזכות האנימציה המרהיבה של הסרט. בסך הכל, “ריה והדרקון האחרון” מתוכננן כדי להציג את היקום הגדול בחלק הראשוני של הסיפור, וההמשך משתלם ומשלים כל מה שהסרט מבטיח במערכה הראשונה.
בתור הדמות הראשית בסרט, ריה של טראן מחזיקה את מרבית העלילה על כתפיה – והיא עושה זאת היטב, במיוחד במערכה המוקדמת הבונה את היקום. היא גם עובדת היטב עם סיסו של אקוופינה – בדינמיקה שקצת דומה לאלדין וג’יני, אם כי הבדיחות המודרניות יותר של התסריט – נאמרות על-פי רוב על ידי אקוופינה, אולם כי לא נוחתות באוזניי הצופים באופן מושלם, כמו אנלוגיה על מיזם קבוצתי שמרגיש מנוגד ליקום שהן נמצאות בו. כתוצאה מכך, הדינמיקה המרתקת ביותר של הסרט היא לא ריה ו-סיסו, אלא ריה ו-נמארי, שיש להן היסטוריה מסובכת. עבודת הדיבוב ש-טראן ו-צ’אן מעניקות לדמויות הללו ולמערכת היחסים שלהן עמוקה ונחוצה מאוד, איפה שחסר בין ריה ל-סיסו. שאר צוות השחקנים, המגולם בעיקר על ידי שחקנים אמריקניים ממוצא אסייתי, פועם היטב בכדי להחיות את היקום של קומנדרה, במיוחד הופעתו של קים כאביה של ריה וגם סנדרה או כ-ויראנה, אמא של נמארי. כאמור, זהו הסרט של טראן והיא מצטיינת בתפקיד הראשי בדמותה של ריה.
אולי זה רק מתאים ש-“ריה והדרקון האחרון” הוא סרט האנימציה המקורי הראשון של דיסני אחרי “מואנה“, משום שהוא עוקב אחר מגמת אולפני דיסני להתעמק בנושאים מסובכים – הבוחנים את האנושות ואת דרכי ההתייחסות של בני האדם זה לזה. בעוד ש-“מואנה” עקב אחר ילדה חסרת פחד ומלאת תקווה, ריה היא חסרת פחד וחסרת אמון – לא רק מהדרואון, אלא גם מבגידתם של בני האדם. המסע שלה הוא על מציאת הכוח כדי לעשות את הצעד הראשון לרכוש אמון שאבד, ולמרות שהוא מורכב על רקע עולם מיתי מלא בדרקונים, הוא מדבר על מאבקם של אנשים רבים בשלב זה או אחר בחייהם. בדומה לאופן שבו “לשבור את הקרח 2” התמודד עם האבל ו-“ראלף שובר את האינטרנט” טיפל כיצד חברות מתפתחת, “ריה והדרקון האחרון” מעניק לצופיה מפת דרכים ליצירת אמון וכיצד לשים את אמוננו במישהו שוב – לאחר שבגד בנו. זהו שיעור חשוב לכל הגילאים ומאפשר ל-“ריה והדרקון האחרון” להשתלב היטב בספריית הסרטים המורכבת והנוקבת הרבה יותר של דיסני שיצאו בשנים האחרונות.