מסע מטלטל אל מעמקי הטראומה והזיכרון ההיסטורי בבודפשט של 1957
הסרט "יתום" של לאסלו נמש מציע חוויה ויזואלית מרהיבה שחובה לראות על המסך הגדול. הבמאי מעניק לנו הפעם את יצירתו האישית והחשופה ביותר עד כה, סרט השוזר את הזיכרון הלאומי עם סיפורו של אביו.

העלילה מתרחשת בשנת 1957, ברחובות המצולקים של בודפשט לאחר כישלון המהפכה ההונגרית נגד הצבא הסובייטי. במרכז הסיפור עומד אנדור, ילד צעיר המנווט את חייו לצד אימו תוך אמונה גדולה בזיכרון אביו. פתאום מופיע אדם מאיים בשם ברנד, הטוען שהוא אביו הביולוגי ומערער את עולמו המשפחתי.

הצלם מאטיאש ארדאי מייצר פריימים מוקפדים ביופיים, המזכירים את סגנונו המדיטטיבי של טרקובסקי. כל צל וכל שבריר אור נושאים משקל רגשי עצום, בעוד עיצוב התלבושות והתפאורה מעבירים את הקהל למסע בזמן. השחקנים מפגינים יכולת משחק עוצמתית, ובמיוחד גרגורי גאדבואה בתפקיד ברנד הדומיננטי, לצד אליז סאבו המגלמת את שרי, חברתו של אנדור.

אחד המקומות המקסימים ביותר בסרט הוא חנות המכולת הקטנה, אשר שואבת השראה מהמכולת האמיתית שבה עבדה סבתו של נמש. שם הסרט מרגיש חי במיוחד, כאשר מנהל החנות והעובדים מהווים חלק מהמרקם האנושי של הישרדות ואנשים יומיומיים בתוך עולם מורכב.

במערכה האחרונה של הסרט, הסיפור מקבל קצב ומשקל רגשי יוצאי דופן. פריים הסיום, המציג את הגלגל הענק המסתובב לאט מול האור הדועך, מהווה דימוי פואטי, מעמיק ומטלטל על מעגליות ההיסטוריה והזיכרון שאינו מפסיק לנוע.
בסופו של דבר, "יתום" אינו מנסה לרפא פצעים בצורה פשטנית. הסרט מזמין את הצופים להסתכל ביושר על ההיסטוריה ולשוחח על העבר שאינו נעלם. לכל מי שאוהב קולנוע מעז, אמיץ ונוגע ללב, זהו סרט שראוי לכל תשומת הלב.

________________
גילוי נאות כאן – ט.ל.ח.


