לא מעט מהמוצרים היום מגיעים כאלחוטיים, והם ברובם המוחלט מגיע עם סוללת או סוללות ליתיום נטענות. באופן די תדיר יוצא לנו לשמוע קורקינט או אופניים שהטענת הסוללה שלהם גרמה לשריפה בבית. השריפה שבוע שעבר בבית מגורים בהרצליה גרמה לי לחשוב קצת האם אני עושה מה שאני יכול כדי למנוע מזה לקרות אצלי. ולמה לא להשתמש בבית החכם בשביל זה?
למה זה קורה? יש כמה סיבות ואפשרויות שתוצאתן תהיה נזק כתוצאה מטעינה, לרוב, מדובר על טעינת יתר (overcharge). מה זה אומר? שאנחנו מנסים להטעין את הסוללה עם יותר אנרגיה ממה שהיא מסוגלת להכיל. במצב כזה הסוללה נהיית לא יציבה ומשחררת פחמן דו חמצני (CO2), הלחץ על התאים גובר ואם ההטענה נמשכת, היא עלולה לגרום להתנפחות, התבקעות, פיצוץ ואו התלקחות הסוללה.
אז למה זה לא קורה בכל הטענה ארוכה? בתוך כל מכשיר חשמלי נטען יש גם בקר שתפקידו למדוד את מצב הסוללה והזרם הנכנס ולהפסיק את הטענת הסוללה ברגע שהיא מלאה או קרובה לכך. אז מתי כן קורית הטענת יתר? כאשר יש תקלה או משהו לא תואם, למשל אם יש תקלה בבקר, בסוללה או שמשתמשים במטען לא מתאים.
איך נמנעים מזה?
יש כמה הנחיות די פשוטות שאמורות לעזור להוריד משמעותית את הסיכון: ניתוק ההטענה כאשר הסוללה מלאה, לא להטעין כאשר אין השגחה, להשתמש במטען מתאים (רצוי מקורי), לא להטעין את הסוללה כאשר היא חמה – למשל מיד אחרי נסיעה, ועוד.
איפה נכנס הבית החכם לתמונה?
שמתי לב ששתיים מההנחיות המרכזיות ניתנות לזיהוי די טוב בבית חכם. מתי אין השגחה, כלומר הסוללה נטענת ואין אף אחד בבית, ומתי הסוללה ממשיכה להטען למרות שהיא כבר מלאה או נטענת זמן רב מדי. כיוונתי לשתי הנחיות אלה וניסיתי למלא אותן באופן שלא ידרוש התערבות ידנית ממני למקרה שאני מפספס לנתק את המטען בעצמי.
בשביל לשלוט בהטענה, חיברתי את המטען ל- Sonoff POW. למי שלא מכיר, על קצה המזלג, Sonoff (סונוף) היא חברה שמוכרת מן מודולים חכם, לכל דגם תכונות שונות מעט אך באופן כללי הרעיון הוא חיבור חוטי הזנת המתח מצד אחד, חוטי המוצר מצד שני, ומקבלים בין היתר אפשרות שליטה מרחוק על המוצר. ממליץ לקרוא כאן בהרחבה.
מעבר לשליטה מרחוק, הסונוף נותן עוד 2 דברים חשובים: חיווי של מצב המטען הנוכחי (דלוק/כבוי) וחיווי של ההספק הנוכחי (W). למה דווקא סונוף? פשוט כי היה לי אחד פנוי. ישנם כמה מוצרים שיעשו עבודה דומה, למשל מודולים דומים כמו Shelly 2.5 או אולי אפילו תעדיפו שקע חכם (עם מדידת הספק) אם אין למטען חוטים או שאתם לא רוצים לשנות אותם. שימו לב שעלותם של הרכיבים הם לא יותר מעשרות שקלים בודדים. חשוב לוודא שההספק המקסימלי של המטען קטן מההספק של המודול או השקע החכם.
המוצרים החכמים בבסיסם יתנו לנו שליטה מרחוק, כלומר דרך אפליקציות מהנייד. זה אולי נחמד להדלקת מזגן כשאתם בדרך הביתה אבל לא בטוח שבמקרה הזה זה נותן יותר מדי ערך מוסף. אז מה כן? לדאוג שהמטען יכבה במצבים מסויימים ללא כל התערבות ידנית כלל, גם לא מרחוק – או במילים אחרות – אוטומציה. אפשרויות האוטומציה תלויות בכמה אתם מכירים את התחום ובאיזה מוצר בחרתם לשליטה. רוב המוצרים החכמים יתנו אפשרות של הגדרת ימים ושעות מראש להפעלה או כיבוי, כך למשל תוכלו לוודא שההטענה כבויה בלילה. ב- Shelly למשל, תוכלו להגדיר כיבוי אוטומטי אחרי זמן מסויים שהמטען דלוק. אם חיברתם את המוצר ל- Google Home, תקבלו גם אפשרות לכיבוי המטען כאשר אין אף אחד בבית. כנראה שכל אחת מהאפשרויות שציינתי יפחיתו משמעותית את הסיכוי שמשהו רע יקרה. אבל אני בחרתי לעשות את כולן, ועוד קצת.
למטיבי לכת
היתרון הגדול ביותר של Home Assistant הוא שכל המוצרים החכמים וניהול המצבים שלהם, מרוכז במקום אחד. יתרון גדול נוסף, הוא יכולת הגדרות אוטומציה מתקדמת. במקרה שלי, כבר קיימים לי ב-Home Assistant מצבים של לילה (Night) ובחוץ (Away). הראשון מופעל כאשר כל תושבי הבית ישנים והשני כאשר אין אף אחד בבית. כל אחד מהמצבים מדליק או מכבה מספר מכשירים שונים בהתאם למצב, למשל, דריכת אזעקה, הדלקת מצלמה, נעילת דלת, סגירת תריסים, ועוד. כעת, כל מה שהייתי צריך לעשות, הוא להוסיף את המפסק החכם כך שהמטען יפסיק להטעין כאשר אחד מהמצבים נכנס לפעולה. כלומר, כולם ישנים או שאין אף אחד בבית. כך מנעתי מצב שבו הסוללה נטענת ללא השגחה.
לאחר מכן הגדרתי עוד 3 אוטומציות, הראשונה, לעצור את ההטענה לאחר ארבע שעות של טעינה. השנייה, להפסיק את ההטענה כאשר ההספק יורד מתחת לוואט 1 למשך יותר מ-5 דק. והשלישית, להפסיק את הטעינה אם ההספק גבוה מדי. שלושת ההגדרות הללו אמורות למנוע מצב של טעינת והספק יתר, וכמובן, למנוע התלקחות או שריפה.
חשוב לציין, כל מה שכתבתי הוא כמנגנון מניעה משני בלבד. תמיד זכרו לעקוב אחר ההנחיות למניעת שריפה, ורצוי גם להחזיק מטף בבית, מה אכפת לכם?
הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג בייט חכם.