בשבוע החולף הוזמנו להקרנת הבכורה של סרט האימה/מתח “מיסטר גלאס”, במתחם יס פלנט ראשל”צ באולם ה-IMAX. מדובר בסרט השלישי בסדרת גיבורי-העל של הבמאי מ. נייט שאמלאן, אחרי “בלתי שביר” שיצא ב-2000 ו”ספליט” ששוחרר לאקרנים לפני שלוש שנים, ב-2016. בכך, “מיסטר גלאס” מהווה את העימות האחרון והמסכם בין הדמויות המפורסמות בסדרה; דייויד דאן (ברוס וויליס), קווין וונדל קראמב (ג’יימס מק’אבוי) ואלייז’ה פרייס (מיסטר גלאס).
מבלי לחשוף ספוילרים, נתחיל מהחדשות הטובות: הסרט רווי בכיווני עלילה פתלתלים, לא מעט טוויסטים וגם חושף פרטים מהעבר על הדמויות, לשמחת מעריצי סדרת הסרטים. לצערנו, עד כאן המילים החמות על הסרט המצופה. הבעיה הכי גדולה של הסרט היא ללא ספק רצף אירועים שלא תמיד מרגיש ארוז כראוי. לא פעם נותרנו מבולבלים מול חורי עלילה ענקיים, מניעים עלומים מצד הדמויות הראשיות שמקשים מאוד להישאר מסוקרן לנוכח האירועים הבאים וסצנות אחרות מרגישות כמו זירוז מואץ לטובת סרט מסכם שיתמצת את כל אירועי עלילות הסרטים הקודמים לכדי נעילה כוללת וסופית בהחלט.
גם בעניין הסצנות וקו העלילה, נדמה שבסרט היה יותר מדי סצנות מיותרות שלא הוצאו החוצה ועבודת העריכה ותמצות הסרט לוקה בחסר. חצי השעה האחרונה בסרט כבר גרמה לנו להתמתח בכיסא ולהרהר מתי תגיע הסצנה המסכמת ובכלל, המון זמן מיותר בוזבז בסרט באזור ספציפי, שמגיע למיצוי עלילתי מאוד מהר אבל שאמלאן מתעקש להתעכב עליו בלי שום הצדקה ברורה. גם הסוף התמוה מותיר את הצופים מבולבלים, לדקות סיכום ארוכות ומטרחנות שמרגישות ספק-גאוניות ספק-תלושות מהמציאות, בדרכו הכה מיוחדת ומזוהה של הבמאי. התוצאה הכללית, כמו שאפשר להבין, היא בלאגן גדול שלא עושה לסרט הרבה חסד לו, למרות הציפייה הגדולה, פי כמה למעריצי הסרטים הקודמים.
לפחות באגף המשחק אין טעויות: כמו ב”ספליט”, שוב ג’יימס מק’אבוי גונב את ההצגה בזכות מפגן מרשים של תיאטרליות מופרכת ומשעשעת, כשהוא נע ברגעים ספורים בין דמויות שונות כמו ביריון אמריקאי, ילד בן 9, מרצה באוניברסיטה וכוהנת מבוגרת – ומספיקה סצנה אחת ספציפית כדי להבין כמה פוטנציאל טמון בשחקן הסקוטי שמגלה עוד ועוד רבדים ביכולותיו הנפלאות. ברוס ויליס מרגיש בעיקר נדרש להיות שם, עם עייפות כללית שאולי גם תואמת לדמות אותה הוא מגלם. למרות שעברו 19 שנה מאז הסרט הקודם בו גילם את דמותו של מיסטר גלאס, סמואל ל. ג’קסון שומר על דמותו נפלא וממשיך להציג את רוצח המונים כתאורטיקן קומיקס גאון שיודע בדיוק מה עומד לקרות ומתי.
האם “מיסטר גלאס” הוא אכזבה של ממש? ובכן, לא בדיוק. הסרט כשלעצמו עדיין מהנה ומספק כמה רגעי מתח מצוינים, אלא שלאור גודל הציפייה, פי כמה לאחר “ספליט”, התוצאה הסופית והחותמת את הטרילוגיה הותירה אותנו די מאוכזבים ותחושת הסיפוק לה כל כך ייחלנו פשוט לא הגיעה – ועל כך קשה לסלוח.