חברת Dyson מפרסמת את תוצאות מחקר האבק העולמי השנתי שערכה, החוקר את הרגלי הניקיון, דפוסי ההתנהגות לגבי אבק ביתי והשפעתו על הבריאות. צוות המיקרוביולוגים של Dyson חוקרים אבק אמיתי מרחבי העולם כבר כמעט 20 שנה. לטובת המחקר ניתחו חלקיקים מגודל של 70 מיקרון, רוחב שיער אדם, ועד 0.1 מיקרון, בגודל של וירוס. המעבדות של Dyson גם חוקרות את קרדית האבק ולומדות עוד על האלרגנים שלה. הודות למחקר נרחב, יכולים מהנדסי Dyson להמשיך ליצור טכנולוגיות חדשות לשאיבת אבק, זאת כדי להתמודד טוב יותר עם התנאים העומדים בפניהם בעולם האמיתי.
במחקר האבק העולמי, בו השתתפו השנה למעלה מ- 30,000 אנשים מ- 39 מדינות (לראשונה גם ישראל נכללה במחקר) נמצא כי חלה ירידה בתדירות הניקיון הביתי אחר מגפת הקורונה. 60% מהנשאלים מודים שהם מנקים רק כאשר הם רואים אבק או לכלוך גלוי – נתון אשר עלה ב-20% מאז השנה שעברה. בנוסף, רק 41% טוענים שיש להם לוח זמנים קבוע לניקיון הבית, נתון אשר ירד ב- 15% מאז השנה שעברה, מה שמצביע על כך שאנחנו הופכים פחות קפדניים בכל הנוגע לניקיון.
בישראל, 51% מהנשאלים ציינו כי הם מנקים בצורה תגובתית, זאת אומרת כאשר הבית מאובק בצורה מובחנת, לעומת 35% מהישראלים המנקים כחלק משגרת היום יום. 37% מהישראלים מנקים את הבית כדי להבטיח שבני הבית יישארו בריאים, לעומת 13% שמנקים למען חיטוי של הבית. בנוסף, בישראל נוטים הרבה פחות לנקות מאחורי האסלה ומתחת למיטה על בסיס קבוע ורק 1 מכל 2 אנשים בישראל מקפיד על ניקוי מצעים על בסיס קבוע- נתון נמוך בהשוואה למדינות האזור (68% אחוזים).
הבנה גלובלית של אבק
המחקר של Dyson מגלה שהמודעות לרכיבי האבק המצוי בבתים נמוכה. ל-55% ממשקי הבית בעולם יש מישהו שמושפע מאלרגיות, אך מעטים מאוד מודעים לנוכחותם של מעוררי אלרגיה נפוצים באבק. רק 33% מהנשאלים היו מודעים לכך שאבקה יכולה להימצא באבק שלהם ורק 32% ידעו על נוכחות פוטנציאלית של צואת קרדית האבק.
בישראל המודעות להימצאות וירוסים באבק היא נמוכה במיוחד, רק 25% אחוזים. מבין המדינות שנבדקו במחקר, ישראל, ביחד עם בדנמרק (28%) ושבדיה (24%), הראתה את המודעות הנמוכה ביותר.
סביבה בריאה היא הסיבה העיקרית שאנשים בעולם רוצים לנקות את ביתם מאבק. בעוד שאנשים רבים מניחים שאם ניקו אבק ולכלוך על פני השטח אז הבעיה נפתרת, אבל ניקוי אבק הוא חסר טעם ללא סינון יסודי. שואבי אבק רבים המשחררים חלק ממה שהם קולטים בחזרה לאוויר בשל פילטרים גרועים או אטמים רופפים. ב- Dyson מודעים לתפקידו החיוני של שואב אבק בלכידת אבק בתוך המכשיר והוצאת אוויר נקי יותר, באמצעות מערכת הסינון שלו; לפי עיצוב הפילטר, מסלולי זרימת האוויר ואיטום המכשיר. אלו פועלים יחדיו כדי להבטיח שהאבק שנשאב לא ייפלט בחזרה לאוויר.
מחקר האבק של Dyson מגלה שהמודעות לפילטרים היא נמוכה, ולמרות שהיא הפכה למילת באז במהלך הקורונה, רק 1 מתוך 4 מחשיבים את עצמם כמודעים לסינון (High Efficiency Particulate Air) HEPA.
פילטר HEPA לעומת מוצר HEPA
טעות נפוצה היא שכל מכשיר המצויד במסנן HEPA הופכת אותה למוצר HEPA. לפי ASTM, מכון תקנים מוביל בעולם, לא מספיק שרק הפילטר הסופי יהיה בדרגת HEPA; כל פילטר ואטם בודדים בכל המכשיר חייבים להיות בדרגת HEPA כדי שהוא ייחשב למוצר HEPA. חלק מהחברות בתחום טוענות שהן משתמשות בפילטר HEPA, אך הם נמצאים במכשירים אשר אינם אטומים כראוי, מה שמאפשר לאוויר מלוכלך לעקוף את הפילטר ולצאת חזרה לחדר. אחרים עורכים את הבדיקות שלהם תוך התמקדות רק בביצועי הפילטר, לא בכל המכשיר, אך ביצועי הסינון של כל מוצר הם אינטראקציה של כל חלקיו והמערכות שלו. הם חייבים להיות מתוכננים ולהיבחן יחדיו כדי להשיג את הפוטנציאל המרבי.
בישראל, 21% מהנשאלים היו מודעים לסינון מסוג HEPA, בדומה לממוצע העולמי העומד על 1 מכל 5 אנשים, כאשר המדינות המובילות במודעות ל-HEPA הן פינלנד וצ'כיה.
מהנדסי Dyson השקיעו ב 30 השנים האחרונות בפיתוח מסננים ואטמים בכדי לוודא את לכידת האבק שניתן לראות, וכן את האבק שלא ניתן לראות. שואבי האבק האלחוטיים ומסנני האוויר של Dyson אטומים לחלוטין ומצוידים במערכת סינון מתקדמת הכוללת חמישה שלבים ללכידת חלקיקים של עד 99.99% מהחלקיקים הקטנים עד 0.1 מיקרון.
