הריחוק החברתי, העבודה מהבית והחשש להידבקות במרחב הציבורי הגבירו באופן משמעותי את השימוש של ישראלים ברשת האינטרנט – לא רק בהיבט של צריכת תוכן כמו חדשות או בידור. מסקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי עולה כי תשלומים וקניות ברשת, קיצור תורים, שימוש בשירותי בנקאות דיגיטליים ומילוי טפסים מקוונים רשמו כולם גידול בשנים האחרונות - ככל שהשירותים התפתחו והפכו נגישים יותר – אך רשמו גידול משמעותי נוסף בחודשים האחרונים. עוד עולה מהסקר כי הפערים בשימוש בשירותים מקוונים בין החברה העברית לחברה העברית הצטמצם בתקופה האחרונה אולם נותר משמעותי.
עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה, 89% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל ציינו כי מבצעים תשלומים ומקצרים תורים ברשת, זאת לעומת 66% בסקר דומה שערך האיגוד בשנת 2017. 85% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל ציינו שהם מבצעים קניות באתרים ישראליים ובינלאומיים לעומת 63% שביצעו ב-2017.
כ-80% מכלל משתמשי האינטרנט בישראל ציינו כי הם משתמשים בשירותי בנקאות דיגיטליים, ובחודשים האחרונים, בגלל המגבלות הבריאותיות, הצטרפו אליהם שמונה אחוזים נוספים – עלייה של 10%. 75% מכלל משתמשי האינטרנט קבעו תורים דרך האינטרנט ואליהם הצטרפו בחודשים האחרונים תשעה אחוזים נוספים – עלייה של 12%. 64% מכלל משתמשי האינטרנט ציינו כי הם נוהגים לבצע תשלומים דרך האינטרנט ובחודשים האחרונים נוספו אליהם ארבעה אחוזים נוספים – גידול של שישה אחוזים.
עליה גבוהה נרשמה במילוי טפסים באתרי ממשלה - 21% מכלל משתמשי האינטרנט החלו בתקופה האחרונה למלא טפסים באתרי ממשלה כדוגמת ביטוח לאומי, רשות המיסים ומס הכנסה. זו עליה ניכרת לאור העובדה שלפני תקופת הקורונה השתמשו בטפסים הממשלתיים רק 54% מהציבור. עם זאת, בקרב החברה הערבית הנתון עומד על 40% בלבד גם לאחר עלייה של 18% בתקופה האחרונה.
לצד השימוש הגובר באינטרנט על ידי המשתמשים הישראלים, בדק הסקר גם את שביעות הרצון מחוויית השימוש באינטרנט בכל הקשור לגלישה רציפה, כמות ניתוקים ומהירות הגלישה. רק 15% העידו שהיו מרוצים מאד, 38% אמרו שהיו מרוצים במידה סבירה, ולעומתם 47% השיבו שהיו מרוצים ברמה בינונית ומטה.
פערים גבוהים נמצאו ברמת שביעות רצון בין השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמי המדינה לעומת השירותים הדיגיטליים הניתנים על ידי גורמים מסחריים. הישראלים היו מרוצים במיוחד משירותי הדיגיטל שמעניקים קופות החולים (46% קיבלו את הדרוג "מצוין"), ושרותי הבנקאות המקוונת שזכו לדרוג זהה בקרב 43% מהנדגמים. שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה ביחס לשירותים הממשלתיים בדיגיטל שקיבלו ציונים נמוכים – רק 10% מהנשאלים דרגו את שירותי לשכת התעסוקה ושירותי רשות המיסים כמצוינים, ורק-17% דרגו את שירותי הביטוח הלאומי בדיגיטל כמצוינים.
עוד עולה מהמחקר כי הפער בשימוש בשירותים ברשת בין החברה העברית לחברה היהודית נשאר גדול וקבוע, למרות העלייה בשימוש של החברה הערבית באינטרנט בתקופת הקורונה. כך למשל, רק 62% מקרב החברה הערבית ציינו כי הם מבצעים תשלומים ומקצרים תורים ברשת (עליה מכובדת מאוד מה-40% שעשו זאת לפני שלוש שנים) - אולם עדיין בפער גדול לעומת 89% מהציבור הכללי שמבצע תשלומים ומקצר תורים ברשת. כך גם בשירותי בנק דיגיטליים בהם עשו שימוש רק 50% מהחברה הערבית לפני תקופת הקורונה ועוד תשעה אחוזים הצטרפו בתקופת הקורונה - לעומת 88% מהציבור הכללי.
בחברה הערבית סומכים יותר על מידע מגוגל ורשתות חברתיות
כמו כן עולה מהמחקר כי שיעור השימוש ברשתות החברתיות צמח דרמטית בשלוש השנים האחרונות. 51% מכלל האוכלוסייה ציינו כי משתמשים ברשתות חברתיות לפחות פעם ביום, בהשוואה ל-36% שדיווחו כך ב-2017. רק 11% מכלל הציבור לא משתמשים כלל ברשתות חברתיות (לעומת 30% ב-2017). בציבור הערבי המספרים עוד הרבה יותר משמעותיים - 73% מהציבור הערבי משתמש ברשתות החברתיות כמה פעמים ביום.
השימוש האינטנסיבי של החברה הערבית ברשתות החברתיות בא לידי ביטוי גם באמון שלהם במידע המפורסם בהן: במהלך תקופת הקורונה, מקור המידע עליו הכי סמכו בחברה הערבית (27%) היו הרשתות החברתיות ורק לאחריו (19%) הסתמכו על טלוויזיה, רדיו ועיתונים מודפסים. החברה החרדית הסתמכה בעיקר (20%) על אתרי חדשות מגזריים והציבור הכללי (20%) הסתמך בעיקר על אתרי חדשות גדולים.
27% מקרב החברה הערבית ציינו כי הם לא סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה בעברית ו-32% לא סומכים על אתרי אינטרנט של הממשלה בערבית. זאת לעומת 59% שסומכים על תוצאות החיפוש של גוגל גם בעברית וגם בערבית.
מהמחקר עולה כי שינוי בשימוש באינטרנט נרשם גם בקרב החברה החרדית. 27% מהנשאלים מקרב משתמשי האינטרנט בחברה החרדית ציינו כי עבדו בכל יום מהאינטרנט בבית בתקופת הקורונה לעומת 22% מקרב כלל משתמשי האינטרנט ו-13% בלבד מהחברה הערבית. עם זאת, 63% מקרב משתמשי האינטרנט באוכלוסייה היהודית והערבית דיווח כי למדו מהבית בתקופה זו לעומת 43% מהנשאלים מהחברה החרדית. 45% מציבור משתמשי האינטרנט מציין כי חוויית הלימוד / עבודה מרחוק הייתה עבורו חוויה חיובית; באוכלוסייה הערבית החוויה הייתה פחות טובה.
המחקר בוצע על ידי חברת סטאטנט ביולי 2020 בקרב 808 נדגמים מקרב משתמשי אינטרנט שהם מדגם מייצג של כלל משתמשי האינטרנט בישראל. מחקר דומה נערך ע"י איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2017.
