ביקורת סרט: "רמי" הוא סרט אפי עם תמונות שובות לב של הכפריות הצרפתית, נופים מדהים, תלבושות אותנטיות, מוזיקה נהדרת, אווירה נוסטלגית ומעל הכל סיפור רך וחושני
הסרט "רמי" הוא עיבוד קולנועי מבדר לרומן של הקטור מאלו (שיצא בעברית בתרגום חדש בהוצאת אריה ניר ומודן תחת השם 'באין משפחה'), השומר על תחושת הפנטזיה והמסרים הנצחיים, של הסופר הצרפתי בן ה-18 שכתב אותו.
על פי התסריט, רמי הוא ילד יתום שגדל עם אמו החורגת, עד שהיא מופרד בכוח בגיל 10 ונמכר ל-ויטאליס, המלווה על ידי כלב, קוף וכלי תזמורת ניידים, עת הוא לומד לשיר כדי להרוויח את לחמו. במסעותיו הוא פוגש אנשים, מתיידד עם זרים, לומד על אובדן, מתמודד עם רמאים ובסופו של דבר שורד ומתבגר.
דחיסת הזמן של ארבע השנים של הספר בסרט "רמי" היא משימה לא פשוטה, והבמאי משלב את מרבית מרכיבי הרומן של מאלו, אולם בעיקר מתמקד במערכת היחסים של רמי עם ויטאליס, המזהה את הכריזמה המלודית של הילד ונותן לו את ההזדמנות להתגבר על מגרעותיו. זו השרירותיות היחידה בתסריט ביחס לספר, עת הוא נותן לרמי קול נפלא, אשר יגדיר את חייו.
הסיפור מתואר כאגדה רומנטית, עם משחק חם ונוגע ללב של ז'אק פרן, המגלם את רמי בגיל צעיר. השחקן החדש מלום פקן מרשים בתפקידו של רמי הבוגר כבר ברגע הראשון, בעוד דניאל אוטיי עומד לצד רמי המעיר כאיש המנצלו ומנחה אותו בו זמנית.
בימויו של אנטואן בלוזייה, שהצליח ליצור סרט אפי עם תמונות שובות לב של הכפריות הצרפתית, נופים מדהים, תלבושות אותנטיות, מוזיקה נהדרת, אווירה נוסטלגית ומעל הכל סיפור רך וחושני, ראוי לצפייה על ידי צעירים ומבוגרים כאחד.
