אתר הצרכנות פואנטה, אותו מנהלת דפנה הראל כפיר, מפרסם כתבה שצריכה להדליק אצל כולנו נורה אדומה. אנחנו מביאים את הפרטים כלשונם:
מאת: דפנה הראל כפיר
"חשבונך חויב ב-1,500 שקל ב-39 עסקאות" - זו הייתה ההודעה שקיבלה לאחרונה אם ממודיעין מחברת האשראי שלה. בסלון ישב בנה בן ה-9, עיניו נעוצות במסך הסמארטפון, והוא מבצע עוד ועוד רכישות במשחק הפופולרי קלאש רויאל.
עיון בפוסט שהיא העלתה לפייסבוק, מספר סיפור שכנראה הורים רבים מזדהים איתו: "מכירים את החפירות של הילדים שרוצים לקנות משחק? אז גם הבן שלי, בן 9, התחנן שרק אקנה לו יהלום אחד ב-20 שקל. לפני כמה ימים הסכמתי. אתמול הבן שלי הגדיל ראש וקנה הרבה מאוד יהלומים ועוד כל מיני דברים בסכום של 1,500 שקל! יכולתי כבר לקנות טבעת יהלומים לעצמי! לאחר 40 דקות של קניות ללא הרף שעשה הבן שלי ללא ידיעתי, חברת האשראי שלחה לי סמס לעדכן על 39 עיסקאות בשעה האחרונה!
"כרטיסי חויב ב-1,500 שקל ולחברת האשראי אין מה לעשות בנידון. הם מפנים אותי לגוגל פליי, רק שלגוגל ישראל אין שירות לקוחות וטלפון למי לפנות אלא רק דרך האתר". אותה אם הצליחה לבסוף להגיע אל גוגל ולשכנע את החברה לזכות אותה (תהליך ארוך שנמשך כמה שבועות), אלא שכל הסיפור היה מורט עצבים, ובעיקר, צריך להדליק נורה אדומה.
כאמור, את מספר כרטיס האשראי היא נתנה בתמימותה לבנה קודם לכן כדי לרכוש באופן חד פעמי "יהלום" אחד בכ-20 שקל. לא עלה בדעתה שמרגע שהפרטים של הכרטיס יוזנו פעם אחת, אפשר יהיה להשתמש בו בקביעות מבלי לקבל את רשותה. בנה, כמובן, לא היה מודע לסכומים שאמו תחויב בהם, והדבר היחיד שהעסיק אותו ושימח אותו זה ההתקדמות במשחק.
למרבה מזלה, הנוהל של חברת כ.א.ל הוא להתריע במקרים של שימוש חריג בכרטיס, וכך נמנע מצב שהחיוב הגיע לעשרות אלפי שקלים.
החברות מייצרות נגישות מכוונת לכרטיס האשראי
הסיפור הזה הוא רק דוגמה לקלות הבלתי נסבלת שבה יש לחברות מסוג זה נגישות לכרטיס אשראי. בעיקר מחדד הסיפור הזה את הבעייתיות שבה בעל כרטיס האשראי עצמו מאבד שליטה על הכרטיס - ולא במקרה. בארצות הברית אושרו בשנים האחרונות כמה תביעות ייצוגיות נגד אפל, אמזון וגוגל, בגלל הקלות המכוונת שבה ילדים יכולים להשתמש בכרטיסי האשראי של הוריהם כדי לבצע רכישות.
בנובמבר האחרון פורסמה ידיעה לגבי אמזון, שלפיה עליה לפצות תוך שנה הורים שילדיהם ביצעו רכישות באפליקציה שלה ללא רשות. הסיפור התחיל ביולי 2014, אז תבעה מועצת הסחר הפדרלית את אמזון בטענה שהיא מאפשרת לילדים לבצע רכישות בקלות רבה מדי כאשר הם משחקים במשחקים כמו "פט שופ סטורי" (Pet Shop Story) ו"כפר עידן הקרח" (Ice Age Village) באמצעות מכשירים ניידים.
גם במקרה הנוכחי, הקלות היא שם המשחק (תרתי משמע). אילו החברה הייתה מגבילה את השימוש בכרטיס להזמנה חד-פעמית, הילדים היו חייבים לבקש את רשות ההורים בכל פעם ולא היה נוצר מצב של שימוש אינסופי בכרטיס.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר פואנטה
