כתב אורח – גיא גרימלנד
ביום שלישי הקרוב ייערך כנס מסקרן במיוחד, בו תציג חברת אינטל את ה”אני מאמין” שלה בתחום הביג דאטה. רגע לפני האירוע, החלטנו להסביר לכם במה בכלל מדובר, ומה צופן לנו העתיד בתחום זה.
מה זה בכלל ביג דאטה? ביג דאטה הוא ניתוח של כמויות נתונים גדולות במיוחד במטרה לחשוף דפוסים, מגמות וקשרים, במיוחד כאלה הקשורים להתנהגות ואינטראקציות אנושיות.
מה זה בכלל למידת מכונה? למידת מכונה (Machine Learning) היא ענף של הבינה המלאכותית: מונח זה מתאר מצב שבו מחשבים מסוגלים לצבור ולעבד כמויות נתונים עצומות המאפשרות להם ליצור אלגוריתמים מתמטיים שמאפשרים למחשב לפעול או “לחשוב” מבלי לקבל הנחיות מפורשות לביצוע פונקציות מסוימות.
מה זה בכלל למידה עמוקה? למידה עמוקה (Deep Learning) היא ענף של למידת המכונה ועושה שימוש במודלי רשת עצביים כדי להבין כמויות נתונים גדולות. למידה עמוקה מסוגלת להאיץ תהליכים כגון זיהוי תמונה, עיבוד שפה טבעית ומטלות אחרות שהינן מורכבות ועתירות נתונים. לדוגמה, למידה עמוקה היא הטכנולוגיה העומדת מאחורי מאפיין זיהוי הפנים / התיוג ברשתות החברתיות וקריטית לאיפשור חוויית נהיגה אוטונומית.
איך ביג דאטה ישנה לגמרי את הטיפול במחלת הסרטן?
אני רוצה לתת דוגמא שתעביר את באז וורד הטכנולוגיים למציאות היום יום. אז בואו נדבר על זה שניה על איךידע חכם שמאוחסן בענן, יכול לסייע לאנושות באמצעות ביג דאטה.מדי שנה מאובחנים מיליוני בני אדם בעולם במחלת הסרטן. רבים מהם עוברים טיפולים כימיים קשים הפוגעים לא רק בתאים הסרטניים אלא גם בתאים הבריאים. מה היה קורה לו כל חולה סרטן היה מקבל תוכנית טיפול שהותאמה אישית למחלתו? ומה היה קורה לו תוכנית הטיפול הזו הייתה מבוצעת תוך 24 שעות? זהו התרחיש שבו מתמקדת יוזמת “הכל ביום אחד עד 2020” (All in One Day by 2020) של אינטל: תוך חמש שנים יוכלו מטופלים לקבל אבחון, את תוצאות הריצוף הגנטי שלהם הגורם לבעיה ותוכנית טיפול שתטפל בגנים אלה – וכל זאת תוך 24 שעות.
בשנים הבאות תעבור תעשיית הבריאות תקופה של שינויים מרחיקי לכת. גל החדשנות מתאפשר הודות לכוחו של הענן: טיב שירותי הבריאות יהיה תלוי ביעילות לא רק של אחסון הנתונים אלא גם של עיבודם, ניתוחם, שיתופם והפעולה הננקטת בערבות כל אלה – בזמן אמת. כתוצאה מכך, הטיפול המותאם אישית, המבוסס על הגנום של המטופל ומצבו המסוים יגיע לרמות חסרות תקדים של דיוק. בעוד שבעבר הרופאים, החוקרים ושאר אנשי הרפואה נדרשו לעבור על אינספור נתונים בכדי לנסות לפתור בעיות רפואיות, כעת עובר מוקד תשומת הלב לשימוש בטכנולוגיה אשר בנוסף להפחתת העלות של הרפואה המודרנית תשפר את איכותה ותציב את המטופל במרכז. זהו ההקשר שבו התקנים לבישים נעשים יותר ויותר שכיחים בתעשיית שירותי הבריאות.
התקנים אלה חיוניים למתן טיפול מותאם אישית במחלות כגון סרטן או פרקינסון, אשר פוגעת כיום ב-7-10 מיליון בני אדם בעולם, על-פי ההערכות. ניטור סדיר חיוני בכדי לסייע לבני אדם החולים במחלת פרקינסון והתקנים לבישים יכולים לאסוף ולהעביר נתונים אובייקטיביים על המטופל מבלי להפריע למטופל. בנתונים אפשר להשתמש למדידת תסמיני המחלה ולהתוויית תוכניות טיפול עתידיות. ליישומים אלה דרושה עוצמת מחשוב עקב צורכי האחסון, העיבוד והניתוח של המידע שאוספים ההתקנים החכמים והמחוברים.
תוך עשר שנים ניזכר בזמנים שבהם הקביעה האם טיפול מסוים מתאים למחלה הייתה עניין של מזל כמו הטלת מטבע. כבר ב-2016 נהיה עדים למעבר לעולם חדש של שירותי בריאות. המעוניינים לשמוע עוד איך אינטל רואה את תחום הביג דאטה והרצאות נוספות בתחום מוזמנים להגיע ביום שלישי בקרוב לכנס Mind the Data שנערך ע”י כלכליסט.
כותב המאמר הינו גיא גרימלנד-דובר חברת אינטל ישראל