הסרט התיעודי "הרוח של פיטר סלרס" לוקח את הבמאי פיטר מדאק בחזרה בזמן כדי להתרפא מפצעי ההפקה הנוראית של הסרט "Ghost in the Noonday Sun" משנת 1973 • הסרט יופיע בפסטיבל דוקאביב 2019 אשר יתקיים ב-23 במאי ועד 01 ביוני, 2019, בסינמטק תל אביב
למרות שעברו כ-46 שנים מאז פיטר מדאק ביים את הסרט, הוא בהחלט מרגיש את הכאב. אף אחד לא יכול להאשים אותו על הדרך שבה פיטר סלרס התייחס למעורבים בהפקת הסרט. סלרס הוא שם אגדי בעולם הקומדיה - זהו השחקן שלקח על עצמו שלושה תפקידים שונים בסרט "ד"ר סטריינג'לאב", גילם את "הפנתר הוורוד" בשלל סרטים ואף היה מועמד לפרס האוסקר כשחקן הטוב ביותר עבור "להיות שם". עם רזומה שכזה, סלרס יכול היה לעשות מה שהוא רוצה – וכך הוא עשה. במקרה זה, סלרס היה אמור להופיע בקומדיית פיראטים המתרחשת במאה ה-17 המצולמת בקפריסין: "Ghost in the Noonday Sun", וזה היה סרט אולפנים בתקציב גדול – כך שהכלל אומר, אם אתה הולך לדפוק סרט, לפחות שלא יהיה סרט אולפנים. יש להודות, שהכותב לעיל לא צפה בסרט מ-1973, אבל מה שקרה מאחורי הקלעים בהפקתו - נראה אבסורדי לחלוטין.
אם זה היה קורה היום, סלרס היה מפוטר באותו היום, והיה מתקשה למצוא עבודה. מה שהוא עשה, גרם לבזבוז אדיר ומיותר של כספי של חברת אולפנים גדולה. בעקבות זאת, אולפני קולומביה מעולם לא הפיצו את הסרט בבתי הקולנוע. יתר על כן, מדאק לעולם לא היה אותו הדבר לאחר אותה הפקה. הצופים יכולים לראות כמה זה כואב למדאק לבקר באזורי הצילום המקוריים או אפילו לדבר על הנושא. יחד עם זאת, זה גם מרתק ללמוד על הצד הנסתר לצופים באופייו של סלרס. אם לא היה לו אמון בסרט שעליו חתם חוזה, הוא יכול היה לפרוש כדי שמישהו אחר יקבל את התפקיד. האם זה היה אותו סרט? קרוב לוודאי שלא, אבל זו כנראה הייתה ההחלטה הטובה ביותר לכל הצדדים. החלק האירוני ביותר, הוא שסלרס הוא האדם ששכנע את מדאק לביים את הסרט!
מדאק ידע שהסרט מסתמן כאסון והוא מחשיב את אירוע הפקתו ככישלון חייו. למרות שחלפו כבר כ-46 שנים, מדאק הפסיק להאשים את עצמו בהפקה ההרסנית – אבל זה גם החלק שכואב לו הכי הרבה. כאשר אתה הבמאי או אפילו מפיק יצירתי על הסט – אתה בעצם האדם האחראי מכל בחינה, המילה האחרונה היא שלך. אז כאשר סלרס התחיל 'לתפוס תחת' ולפטר מפיקי משנה – זה סימן רע. אבל ברגע שהוא החל לרדוף אחרי מדאק, נראה שאף צד לא ניצח. סלרס אף הביא את השחקן הקומי ספייק מיליגן כדי לשכתב מחדש חלק מהתסריט, אבל אז כבר לסלרס לא היה שום תירוץ לא להופיע לצילומים...
איפה שהדברים באמת מרתקים בסרט "הרוח של פיטר סלרס" הוא במצב התרחישים האפשריים. מדאק בדיוק היה מועמד שנה קודם לכן לפרס דקל הזהב עבור סרט אחר שלו בפסטיבל קאן בשנת 1972. הייתה יכולה להיות לו קריירה מזהירה כבמאי – אבל סלרס הרס הכל. באמצעות הסרט התיעודי "הרוח של פיטר סלרס", מוסבר מדוע הסרט "Ghost in the Noonday Sun" נחשב להפקה כושלת ביותר, אבל יותר מזה, הבמאי מדאק מקבל איזשהו קתרזיס, אם לא חמלה.
