"סוניק" של אולפני פרמאונט הוא שילוב של סרט לייב אקשן עם הנפשה, המבוסס על משחקי הווידאו הקלאסיים של סגה, יוצא סוף סוף לתיאטראות, לאחר שמהמורה גדולה למדי עיכבה את יציאת הסרט בשלושה חודשים, כך שניתן יהיה לעצב מחדש את הקיפוד הכחול והמהיר. כאשר הטריילר הראשון של הסרט הגיע לאינטרנט באביב שעבר, הביקורת הייתה מהירה וה-'ממים' היו חסרי רחמים, כאשר המעריצים תהו מדוע המראה של הקיפוד שונה כל כך מהמשחקים. במקום להמשיך קדימה, הבמאי ג'ף פאולר הודיע על עיכוב בתאריך ההפצה ועיצוב מחדש ויקר של "סוניק" יצא לפועל. בסופו של דבר ההחלטה הייתה הנכונה, שכן דמותו של סוניק מצטיירת בעיצוב קלאסי בהרבה; הציבור שכח את המראה הראשוני והפחות נעים של הדמות והתמקד יותר בסרט עצמו. בכך, "סוניק" הוא סרט הרפתקאות ידידותי לילדים, המבוסס על משחק סגה הקלאסי, ומביא סיפור מהנה, אם כי לא תמיד מקורי.
התסריט של "סוניק", שנכתב על ידי פטריק קייסי ו-ג'וש מילר, הופך את דמותו של סוניק (קולו של בן שוורץ) לגיבור-על, כלומר יצור זר מעולם אחר עם יכולת מיוחדת - אולם יש הרוצים להשתמש בכוחות אלו כדי ליצור רוע. כילד, סוניק מקבל טבעות קסומות המאפשרות לו לטייל בין עולמות ונאמר לו להישאר מוסתר, אך להמשיך לרוץ, דבר שהוא עושה - עד שהוא יוצר בית על כדור הארץ. כאשר סוניק גורם בטעות להפסקת חשמל ומביא תשומת לב לא רצויה לעצמו ולעיירה גרין הילס, מונטנה, הקיפוד הצעיר יוצא מהמחבוא ומבקש מהשריף המקומי טום ווכובסקי (ג'יימס מרסדן) עזרה בהשגת הטבעות שלו שהגיעו בטעות לסן פרנסיסקו, כך שהוא יוכל לברוח לעולם אחר. אחריהם רודף ד"ר רובוטניק הנבל (ג'ים קארי), שרוצה לנתח את סוניק וללמוד את סוד מהירות העל שלו.
ככלל, "סוניק" הוא סיפור פשוט יחסית, השואב השראה וקטעי רעיונות מארכיטיפים מבוססים, כמו סיפור הבריאה של גיבורי-העל שראינו לאחרונה בקולנוע. הדינמיקה הזוגית המוזרה בין טום לסוניק כנה ומוכרת, באופן דומה, רק שמתרעננת מהעובדה שאחד הוא קיפוד כחול אנרגטי עם מנטליות של נער מתבגר... והשני הוא מבוגר עייף, שהוטל עליו להגן על היצור המהיר. זוהי דינמיקה מנצחת, המשחקת בקסם הטבעי של מרסדן ובנטיית קולו של שוורץ להיות מעצבן להפליא. עם זאת, יש פעמים שהזוג לא בהכרח זורם האחד עם האחר, והבדיחות פשוט לא עובדות. זה במידה רבה תלוי בתסריט, שיכול היה להיות חד יותר, במיוחד בהלצות ובקטעים המשעשעים. למעשה - ולמרבה הצער - סוניק וטום הם לא חוד החנית של הסרט, אלא דווקא הנבל המרושע.
הדמות הרעה ב-"סוניק" הייתה יכולה להיות חסרת השראה לחלוטין, אלמלא הליהוק של קארי. קארי מצידו, שב במתכונתו הקלאסית, מכניס תיאטרליות יתר של טיפשות ובידור, עם אותה אנרגיה הזכורה מתפקידיו הטובים ביותר בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, כמו "אייס ונטורה", "באטמן לנצח" ו-"הגרינץ'". בין אם זה בגלל קארי או התסריט עצמו, "סוניק" מרגיש מעט מיושן, כאילו נוצר בשנות התשעים, אך עדיין מתייחס לתרבות הפופ המודרנית. זה מצליח לעבוד, בין השאר מכיוון שקארי מצליח להגמיש חלק מהקצוות הקשים יותר של הסרט, וכשהוא לא על המסך, ההופעות של מרסדן ושוורץ מצליחות להשאיר את הסרט במידת סביר.
בסופו של דבר, "סוניק" הוא סרט ילדים, לטוב ולרע. הוא מספיק חמוד ומרתק בכדי לשמור על קהל צעיר יותר, ובעוד שצופים מבוגרים עשויים להיות פחות סלחניים, הורים שבעצמם גדלו על סוניק - ללא ספק ישמחו לחלוק את החוויה של סרט הפעולה הראשון איתו גם עם ילדיהם. בהחלט, יש מספיק הומור נוסטלגי וקשרים למשחקים כדי לבדר מעריצים של סוניק בכל הגילאים. עם זאת, הגישה הנוסחתית והפשטנית של הסרט לעולמו של סוניק, והסיפור שהסרט "סוניק" בוחר לספר, עשוי להיות מעט מתסכל או משעמם עבור אלה המצפים ליותר. ובכל זאת, "סוניק" אכן משיג את מה שהוא מתכוון לעשות: לספר סיפור מהנה, משעשע ולבבי על קיפוד צעיר ומנודה שמוצא את מקומו בעולם. כעת, נותר זמן קצר עד שסוניק יביא את סרט ההמשך.
