ג'ירפה בודקת: Echo Dot של אמזון

במשך עשרות שנים "בתים חכמים" היו אלמנט מוכר שהופיע בסרטים ובסדרות עתידניים, והיווה חלום לכל אחד מהצופים שרוצים בית דומה. בית שמסוגל להדליק אורות כשאומרים לו, להגיף את הווילונות כשמתבקש ואולי גם לנהל איתך שיחות שלמות מלאות רגש וחיבה. לא כל אלה התאפשרו עד היום (למרות שתיאודור טומבליי יספר לכם אחרת), אבל מכשיר ה-Echo Dot של חברת אמזון יספק לכם את הבסיס – בעיקר אם אתם גרים מעבר לים.

ה-Echo Dot הוא הדגם המוקטן של מכשיר ה-Echo הראשי; העוזרת האישית והבית החכם של אמזון. הוא הוכרז ויצא כשנה לפני הכרזת ה-Google Home Mini שנראה ועובד כמעט כמוהו, והגיע אל ידיה של הג'ירפה לבדיקה מעמיקה. כמו שאר מכשירי הבית החכם, גם ה-Echo Dot מאפשר השמעת מוזיקה, מענה על שאלות בסיסיות, הפעלת מכשירים חכמים אחרים, ביצוע שיחות טלפון וכדומה. חלק מן הדברים לא מתאפשרים לרוכשים מישראל, אבל בדברים הקריטיים באמת – כמו מה ההבדל בין השירים Under Pressure ל-Ice Ice Baby – אלקסה, העוזרת הווירטואלית, תשמח לעזור גם לחבריה הישראלים. 

בתוך אריזת המכשיר מקבלים את ה-Dot עצמו (מעתה ייקרא "דוט"), מכשיר קטן בגובה של 1.3 אינץ' ("אלקסה, וואו מאצ' איז 1.3 אינצ'ז אין סנטימיטרס?") ובקוטר של 3.3 אינץ', איתו מגיע מטען USB ומספר חוברות הדרכה. את המכשיר מחברים לקיר, ומתחילים להוריד את האפליקציה הרשמית. מחפשים "Amazon Alexa" בחנויות האפליקציות, מגלים שהאפליקציה לא זמינה למשתמשים ישראלים, ועוברים לחפש את הקובץ שלה ברחבי האינטרנט של ההורדות הפיראטיות. מדובר בכשל קל לקהל הישראלי, אך פשוט למצוא את הקובץ באינטרנט ולאחר מכן הכל עובד כראוי. מומלץ להוריד את האפליקציה ממקור אמין, כמו זה לדוגמה, או דרך שירות כמו Opera VPN שיאפשר הורדה מחנות האפליקציות הרשמית.

לאחר הורדת האפליקציה מחברים את הדוט ל-Wi-Fi ומקשרים בינו לבין הטלפון דרך בלוטות' באופן חד פעמי לצורך זיהוי. מכאן והלאה הדוט מוכן לפעולה ויחל לפעול בכל פעם שנגיד "Alexa" ונקרא לעוזרת הווירטואלית. בשעות הראשונות, מצאנו את עצמנו מדברים אל הדוט בלי הפסקה. מבקשים ממנו שיספר לנו בדיחות, שישיר לנו שירים או שיבדוק עבורנו מה היא עיר הבירה של ישראל. השיחות הארוכות והשאלות הרגישות אמנם לא הובילו לסיפור אהבה, אבל אלקסה הרגישה כמו חברה לא רעה. ניתן אף ללמד את אלקסה לזהות את הקול שלנו, וגם ניתן "ללמד" אותה יכולות חדשות שאנחנו מורידים דרך חנות אפליקציות שנבנו על ידי מפתחים עצמאיים. 

אפשרות הזיהוי הקולי פותחת את הדלת לאפשרויות נוספות, ומאפשרת זיהוי של מספר בני משפחה. בצורה זו ניתן להכין רשימות ותזכורות אישיות, ניתן להשמיע מוזיקה דרך חשבון ה-Amazon Music או ה-Spotify של האדם המדבר וניתן אפילו לרכוש מוצרים מאמזון באמצעות החשבון של הדובר – ואפילו להזמין פיצה מדומינו'ס. כל זה נשמע נהדר, אם אתם לא גרים בישראל. רוב השירותים האלה זמינים אך ורק למשתמשים אמריקאים, חלקם למשתמשים בריטים ומעטם גם למשתמשים גרמניים. אפילו ביצוע שיחות טלפון לא מתאפשר לאזרחים ישראלים, ודורש מספר אמריקאי בלבד. השמעת מוזיקה כשלעצמה היא נושא בעייתי אצל הדוט, בעיקר בשל העובדה שלא ניתן להפעיל מוזיקה דרך YouTube או כזאת השמורה בטלפון, אלא רק דרך שירות חיצוני. 

ייאמר לזכות אמזון, שייבוא רשמי ונציגות של המוצר עדיין לא קיימים בארץ, ולכן לא ציפינו מהם להתאים את המוצר לשוק הישראלי. למרות זאת, במחיר של 50 דולרים ומתחת לרף המכס, לצרכן הישראלי אין צורך בנציגות ובייבוא רשמי – ואולי זו גם הסיבה שהמוצר לא יותאם לקהל בישראל בזמן הקרוב. מבחינת שפות, הדוט כמובן לא תומך בעברית, ובינתיים תומך רק באנגלית (אמריקאית או בריטית) ובגרמנית. זה כמובן מוריד מעט מהנוחות שלו, אבל בינתיים המבטא הישראלי שלי נקלט בצורה ברורה בשבעת המיקרופונים המרושתים בתוך הדוט.

שבעת המיקרופונים מובילים לכך שלא משנה מאיזה כיוון תדברו אל הדוט – הוא ישמע אתכם, ובקרבה מספקת הוא גם יבין אתכם. לדוט רמקול אחד בלבד שפונה אל תחתית המכשיר ולכן מומלץ להניח אותו על שכבה קשה וחלקה. לדוט תחתית עשויה גומי שמונעת החלקה ותזוזה, וארבעה כפתורים בחלקו העליון; שניים לווליום, אחד להפסקת הדיבור/להערה של המכשיר ואחד להשתקה. מסביב לארבעת הכפתורים נמצאת רצועת תאורה משנה-צבעים שמגיבה במקרים שונים ומשמשת כאינדיקציה להאזנה של אלקסה. בגב המכשיר נמצאים שני חיבורים, האחד Micro-USB לחשמל (ולא ולטעינה, ולכן צריך להיות מחובר באופן קבוע) והאחד חיבור 3.5 מ"מ שמאפשר חיבור לרמקול חיצוני.

הדוט שוקל 163 גרם ועשוי כולו מפלסטיק עם פיסת גומי אחת. הוא לא מכיל חלקי מתכת או זכוכית, ולמרות זאת, הוא מרגיש ונראה יוקרתי ומיוחד. הוא נקי, חלק ונעים למגע, ומתאים לכל חדר ולכל פינה שבהם הוא יוצב. הוא קטן מדגמי ה-Echo האחרים בצורה משמעותית, ומיועד לבתים גדולים שבהם יוצבו מספר דוטים בכל אחד מהחדרים. ראייה לכך היא מבצע קבוע של "הזמינו 5 קבלו 1 חינם" באתר אמזון. הדוטים יכולים להתחבר ביניהם ולהידלק באמצעות מילות קוד שונות. אחד יכול להיות מוצב בחדר השינה בשביל לשמש כשעון מעורר ולאחל לכם לילה טוב, אחד במטבח בשביל לחפש עבורכם מתכונים ולהמיר עבורכם יחסים ואחד בחדר עבודה בשביל לפתור לכם תרגילים במתמטיקה ולבדוק עבורכם מהי השעה בטוקיו.

אחת מהבעיות הגדולות של הדוט, או יותר נכון של מערכת Alexa כולה, היא חוסר היכולות לענות על שאלות רצופות ולבצע שיחה. במידה ונשאל את אלקסה "מהו מזג האוויר ברעננה?" ולאחר מכן נשאל אותה "וכמה זמן נסיעה ייקח לי כדי להגיע לשם?", אלקסה כבר לא תבין את השאלה. אותו דבר יקרה במידה ונשאל "באיזה שנה יצא הסרט 'מלתעות'", ולאחר מכן נשאל "ומי היו השחקנים בו?" – ואלקסה כבר לא תבין מה אנחנו רוצים. חוסר היכולת הזו אולי עשויה להישמע טריוויאלית, אך כשמגלים שמכשירי הבית החכם של Google Home כן יכולים לענות על שאלות עוקבות – מבינים שאלקסה לוקה בחסר.

בשורה התחתונה

ה-Echo Dot מתאים לשני סוגים של אנשים. הסוג הראשון, חובבי טכנולוגיה שאוהבים לנסות דברים חדשים ורוצים לקבל את חווית "הבית החכם" באמצעות עוזרת וירטואלית עם יכולות מוגבלות. אנשים כאלה יכולים לרכוש דוט אחד, לדבר איתו, להיעזר בו לדברים פשוטים וגם לנסות ולשחק איתו משחקים או אפילו ללמוד באמצעותו יפנית וגרמנית עם אפליקציה מיוחדת. הסוג השני של האנשים, כאלה שרוצים להפוך את הבית שלכם לחכם יותר ויותר, יכולים לרשת את הבית במספר דוטים. אל הדוטים לחבר מזגנים חכמים, תריסים חכמים, קומקום חכם ותאורה חכמה, וכך לשלוט על חלקים שלמים בבית בצורה חכמה ורק באמצעות דיבור. הדוט הוא מכשיר זול, קטן ונוח, שמספק את הסחורה במחיר של 50 דולרים. הוא מבין אתכם (כמעט) תמיד, והוא הצעד הראשון שלכם לבית חכם.

כאלה שגרים בארצות הברית או בבריטניה יוכלו להשתמש בדוט גם בשביל להזמין מוצרים וקניות, לשמוע מוזיקה, להזמין מונית ולקבל את החוויה המלאה שמספקת סדרת מוצרי Echo. אנחנו, בינתיים, נמשיך להתעסק בדברים החשובים באמת. נשאל את אלקסה "מה ההבדל בין השירים Under Pressure ל-Ice Ice Baby?" ונקבל את תשובת אם כל השאלות: האחד הוא דינג דינג דינג דינג דינג דינג דינג, והאחר הוא דינג דינג דינג דינג דינג דינג דינג.