בשבוע החולף הוזמנו להקרנת הבכורה של הסרט “נקודת שוויון 2”, באולם ה-IMAX במתחם יס פלנט ראשל”צ. כמו קודמו, גם עלילת הסרט הנוכחי ממשיכה לעקוב אחר רוברט מקול, לוחם קומנדו לשעבר שביים את מותו כדי לחיות חיים שקטים יותר. מבלי לחשוף יותר מדי פרטים, סרט הפעולה/הרפתקאות ממשיך לחשוף אותנו לחיי הגיבור במסעו אחר הגנת המנוצלים והמדוכאים, כאשר הפעם מפגשי האלימות הופכים ליותר אישיים ומערבים דמויות שהופיעו גם בסרט הקודם. בין הכוכבים ניתן למנות את הגיבור הראשי דנזל וושינגטון (מקול), פדרו פסקל (“משחקי הכס”, “נרקוס”), ביל פולמן (“היום השלישי”, “נדודי שינה בסיאטל”) ו-מליסה לאו (“אסירים”, “פייטר”).
נתחיל דווקא מהסוף: מדובר בסרט אקשן פשוט וטיפשי למדי שכולנו מכירים, מהסוג בו הגיבור יוצא מרוב הסיטואציות האלימות ללא פגע והאויבים נסים על נפשם. זה לא הופך את הסרט לפחות טוב כמובן – סרטים קלילים שכאלו מספקים את האסקפיזם הנדרש, גם אם אינם עשויים מהחומר שמשאיר את הצופה דבוק למסך ומוציא אותו מבית הקולנוע עם תובנות לחיים. גם העלילה די רופפת, עם המון סימני שאלה שצצות במהלך הצפייה, אלא שהסרט ממילא לא התיימר להציע יותר משעתיים עמוסות אקשן בלתי פוסק, כך שלא הוגן לבקש ממנו להעלות דילמות מוסריות או להקשות יותר מדי על הצופה.
על ווישנגטון אפשר רק לחלק מחמאות ובגיל 63 הוא עדיין מצליח להוכיח למה הוא אחד השחקנים העסוקים בתעשייה. מנעד הרגשות שהוא מספק משכנע למדי ואבק הכוכבים שהוא מותיר אחריו בתום כל סצנה משכיחה את העובדה שהוא הרגע חיסל בריון כפול מגודלו ומחצית מגילו. לשמחת הצופים, במאי סרט אנטואן פוקואה מכיר את יכולותיו של השחקן הוותיק, בעיקר בזכות שיתופי פעולה בעבר; הסרט הקודם בסדרה ו”יום אימונים מסוכן” המהנה מ-2001 הופכת את הסינרגיה ביניהם למורגשת מאוד: משחקי המצלמה המוכרים, תווי פנים שכבר אפשר להתרגל אליהם וזוויות אינטימיות ששופכות אור מלא באופי על דמות שהכרנו רק בשעה האחרונה – כל אלו ועוד הופכות את “נקודת שוויון 2” לחוויית אקשן מהנה שעדיין מצליחה להציע יותר מעוד סרט פעולה סתמי.
ועדיין, מחסור בנבל בולט וברור מורגש למדי. קיים אמנם בסרט רשע גלוי שכוונותיו מובנות בחלק מאוחר יחסית בסרט, אם כי אופיו לא פותח עד הסוף או באותה עוצמה כמו שאר הדמויות ה”חיוביות”, כך שהצופה נותר בעיקר עם מניעים חצי-ברורים להמשך העלילה. כאמור, הסיפור הוא בהחלט לא החלק החזק כאן, אם כי צופים שיגיעו ממילא בלי ציפיות גבוהות מדי ייצאו מרוצים מסרט מהיר וכיפי, לפרקים מותח, אשר כולו עטוף באקשן טהור שנכתב לפי הספרים, ולפעמים זה כל מה שצריך.
