מי מאיתנו לא שמע את המושג ‘מציאות מדומה‘? ויותר מכך, אני בטוחה שחלק מכם אף חווה את העניין מקרוב עם משקפי המציאות המדומה של אחת משלל החברות שהבינו לאן נושבת הרוח ומיהרו לפתח דגם משלהן. מקום נוסף שבוודאי נתקלתם בו במשקפיים הוא הקניון. ואל תגידו לי שלא ניסיתם את אחת מהעמדות החווייתיות בקניון הקרוב לביתכם במחיר מופקע. אכן, המציאות המדומה כבר כאן ואין לאן לברוח ממנה. אולי רק אליה. לכן, כאשר נקרתה בפני ההזדמנות להתנסות בחוויית המציאות המדומה במיטבה במתחם ה-Virtual World, לא סירבתי לה.
הייתי מעט סקפטית לפני ההגעה למתחם, שכן, זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה אתנסה בחוויה. פגשתי את החבר’ה כבר בשנה שעברה, בכנס ה-Game In הראשון שהתקיים בחול המועד סוכות בגני התערוכה. שם, זכיתי לעמוד שעה שלמה בתור כדי להתנסות בארבע דקות דיי מלחיצות של ירייה בחלליות בחוויה שהרגישה לי יותר ריאליסטית מכפי שהייתי רוצה עקב פחד הגבהים שלי. מצד שני, עצם העובדה שהרגשתי פחד גבהים למרות שעמדתי במקום והזזתי את הידיים בצורה מינימלית יכולה להעיד על טיב החוויה.
וכך, חודשים לאחר ההתנסות הקצרה הראשונה, הגיע הזמן לחוויה המלאה. לקחתי את בן זוגי האמיץ איתי ושמנו פעמינו לכיוון נתניה.
המתחם
אי אפשר שלא להתרשם מהמתחם כבר מרגע הכניסה אליו. המקום אומנם לא גדול במיוחד, אך מעוצב בדיוק בצורה הנכונה כדי להכניס אתכם לאווירה עוד לפני ששמתם עליכם את משקפי המציאות המדומה. המתחם כולל 4 עמדות, כאשר כל עמדה מצוידת בכל הציוד ההכרחי הנחוץ לכם: משקפי מציאות מדומה של HTC Vive, אוזניות שבעזרתן ניתן לתקשר עם השחקנים האחרים ו-2 שלטי משחק. במידה והגעתם בהרכב העולה על 4, החברים שממתינים לתורם יכולים להתרווח על הספות הנוחות הממוקמות במתחם ולצפות בהתרחשויות אותן חווים השחקנים ברגעים אלו ממש במציאות המדומה דרך המסכים הממוקמים מעל לכל אחת מהעמדות.
אבל חכו – לפני שאתם ממהרים לתפוס שלט בכל יד ולהתחיל לשחק, עליכם לראות סרטון הדרכה קצר שמסביר לכם בצורה משעשעת למדי אודות הציוד, אופן התפעול שלו וההתנהלות במתחם. אחד הכללים, למשל, הוא שיש לשמור על שפה נאותה. זה אולי נשמע מעט טריוויאלי, אבל חלק מהמשחקים בהחלט עלולים להלהיב אתכם עד לרמה שבה תתקשו לשלוט בעצמכם. תאמינו לי, אני מדברת מניסיון. אז אם אתם לא רוצים להסתכן בכך שיאסרו עליכם לשחק, אני ממליצה לכם להיות ילדים טובים ולהישמע להוראות.
המשחקים
אז אחרי שהבנו איך הכל עובד, הגיע הזמן להתחיל לשחק. מכיוון שרצינו להתנסות במספר משחקים שונים, לא התחלנו עם חדר הבריחה הווירטואלי, אלא נתנו לעצמנו מעט זמן כדי לבדוק את האפשרויות הקיימות. לכן, כדי להתרגל להרגשה, בחרנו לחזור אל המשחק המוכר שכבר התנסינו בו, ה-A-10. מדובר במשחק יריות בחלל לשחקן יחיד שבו עליכם לירות על חלליות ושלל דברים אחרים אשר שואטים לכיוונכם ומתקיפים אתכם. כבר כאן אתם זוכים להתנסות בחוויית ה-Vive המלאה, שכן, ההתקפות מגיעות מכל הכיוונים ועליכם לא רק לירות קדימה, אלא גם לצדדים ולא לשכוח לשמור על הגב שלכם.
אחרי שהיינו בטוחים שאנחנו מבינים את הפונקציות השונות של השלטים ואחרי שחיסלנו מספיק חלליות אויב, עברנו הלאה למשחק זוגי ומטריד בשם HordeZ. וכן, Z זה זומבים. מדובר במשחק שלא דורש תנועה במרחב, אלא רק התבוננות ימינה ושמאלה ורצח מטורף של זומבים בעזרת כלי נשק שונים. ולמרות שלא באמת זזתי לשום מקום, הרגשתי כאילו אני מתקדמת קדימה יחד עם הדמות שלי, מה שבאמת גרם לי לרצות לזוז לאותו הכיוון. בנוסף, אהבתי את העובדה כי למרות שלא היינו קרובים פיזית, בן זוגי ואני תקשרנו דרך האוזניות שלנו וכך גם היינו יכולים לעזור אחד לשני ולהזהיר מפני זומבים שהתקרבו לכיווננו. מבחינתי, מדובר בפונקציה מוצלחת מאוד. המשחק היה מהנה ועם זאת דיי מפחיד, בייחוד כאשר ליצן ענקי ומטורף הופיע מול הפנים שלי ואיים לחסל אותי. בלית ברירה, נאלצתי לשסף אותו עשרות פעמים עם החרב הווירטואלית שלי. בקיצור, לאלו מכם שרוצים לפרוק זעם בדרך יצירתית ולא מזיקה – המשחק הזה מומלץ מאוד.
משחק נוסף ששיחקנו בו היה ה-Raw Data, שזהו משחק יריות זוגי ברובוטים עם מכניקת לחימה מתקדמת וגרפיקה מרשימה ביותר. מצאתי את עצמי כל כך נלהבת מהמשחק עד שכמעט יצאתי מגבולות עמדת ה-VR שלי ואני דיי בטוחה שגם נתקלתי בקירות מספר פעמים עקב הרצון העז לרדוף אחרי החייזרים ולירות בהם.
בנוסף למשחקים הזוגיים, קיימים משחקים רבים אשר ניתן לשחק בהם בנפרד. אני התנסיתי במשחק חץ וקשת חביב בשם Longbow, בו הייתי אמורה להגן על הטירה שלי מפני פולשים ולירות בהם ב… ניחשתם נכון, חץ וקשת. מדובר במשחק בסיסי ומהנה, אשר יתאים לילדים בגילאים צעירים או לכאלו (כמוני) שמפחדים מכל דבר – כמו משחקי מציאות מדומה שיש בהם גובה, מים, בעלי חיים עם שיניים מחודדות, רוחות רפאים וכל דבר חי, צומח או דומם מפחיד אחר. לזכותי ייאמר כי לאחר שהתנסיתי במספר משחקים וראיתי שהשד לא כזה נורא, עזרתי אומץ להמשיך למשהו רציני יותר. וחוץ מזה, ידע
וכך, בזמן שיריתי להנאתי בחץ וקשת, בן זוגי בחר במשחק מעט יותר מתוחכם (טוב, הרבה יותר מתוחכם) בשם SUPERHOT VR. אל תתנו לשם להטעות אתכם, היות ומדובר באמת במשחק מרשים שמצריך הרבה יותר מיריות רנדומליות בכל מי ומה שעומד מולך. המשחק מבוסס על תזוזה ותנועות הגוף של השחקן, כך שכאשר השחקן לא זז, גם הזמן במשחק קופא. הטריק הוא לנוע בצורה כזאת שתאפשר לשחקן לחסל את הדמויות במשחק לפני שהן יחסלו אותו. לכן, מדובר בשילוב של חשיבה אסטרטגית ותנועות מחושבות עם הגוף. בן זוגי העיד כי המשחק דרש ממנו מאמץ פיזי, מה שאומר שאם אתם בטטות כורסה בדרגה מתקדמת, כדאי שתתאמנו לפני כן, היות והמחשק בהחלט שווה את זה. וההוכחה? – גם גרסת המחשב הרגילה וגם גרסת ה-VR של המשחק זכו בלא מעט פרסים, כאשר רק בתחילת החודש המשחק קיבל את התואר ‘משחק השנה‘.
לבסוף, אחרי שחקרנו את חווית המציאות המדומה דרך מגוון משחקים, הגענו אל הדובדבן שבקצפת – חדר הבריחה הווירטואלי “הבריחה מתחנת החלל“. המשחק הינו פיתוח בלעדי של מקים ה-Virtual World, אורן בן יעקב, יחד עם חברת Joygo הסינית. מדובר בחדר בריחה לכל דבר, מלבד העניין הפעוט שהוא כולו מתרחש במציאות מדומה. ובחלל. כמו בכל חדר בריחה סטנדרטי, גם כאן יש לכם 60 דקות לפתור את החידות ולמצוא את הדרך החוצה מתחנת החלל. המשחק בנוי בצורה מרשימה, הגרפיקה ריאליסטית ויש תשומת לב רבה גם לפרטים הקטנים ביותר בעיצוב החלל שמסביב. מבחינת הקונספט, מדובר במשחק מאתגר ומעניין שדורש מכם מחשבה ואם הולך להיגמר לכם הזמן – אז גם מזל.
המציאות מדומה – החוויה אמיתית*
מי שהמציא את הביטוי “הזמן טס כשנהנים” ידע על מה הוא מדבר. לאחר שעה וחצי במתחם, פשוט לא רצינו לעזוב. אין ספק שה-Virtual World מספק חוויה מהנה וייחודית ומדובר בבילוי נפלא שמתאים לערב זוגי, לחגיגת יום הולדת או ערב צוות ומעל הכל – להנאה ללא כל סיבה מיוחדת. אז גם אם אתם מגיעים למתחם “רק” לשעה, קחו בחשבון כי יש סבירות גבוהה מאוד שתרצו להאריך את השהות שלכם במקום הרבה מעבר לכך. ואם אתם מתלבטים בשאלה – האם עדיף לבחור בחדר הבריחה או להתנסות במשחקים שונים? באמת שאין לי תשובה חד-משמעית. מבחינתי, אתם חייבים לנסות גם את זה וגם את זה. מדוע? היות והחוויה מובטחת בשני המקרים.
*המשחקים במתחם מתאימים גם לבעלי מוגבלויות. דבר שהוא לא מובן מאליו.